שוב אנו מדלגים באישון לילה אל השירותים וחשים צריבה במתן שתן – הדלקת חזרה. אי נוחות, צריבה וכאב הם רק חלק מתסמיני דלקת דרכי השתן, ואחת הבעיות העיקריות במצבים אלה היא הישנות הדלקת. ומה יש לרפואת הצמחים להציע? הטיפול הצמחי בזיהומים של דרכי השתן יעודד פעילות מעוררת חיסון ונוגדת זיהום, יסייע בהפחתת התסמינים, ובשימוש רציף יפחית את הישנות המחלה.
אל תחושת הצריבה, ההשתנה התכופה והכאב מתלווה החשש שזו לא הפעם האחרונה – הדלקת עלולה לחזור. מצבים זיהומיים ודלקתיים בדרכי השתן נוטים להתפרץ בנשים בעיקר בשלוש תקופות חיים; בינקות, עם תחילת קיום יחסי מין ובגיל המעבר. אצל גברים, לעומת זאת, המצב שכיח יותר בגיל המבוגר בעקבות אצירת שתן כרונית הנגרמת מהגדלה שפירה של הערמונית. שכיחות גבוהה ניתן למצוא גם במשותקי פלג גוף תחתון.
הסיבה העיקרית לשכיחותן של דלקות דרכי השתן היא קרבתם האנטומית של פי הטבעת ומוצא השופכה המאפשרת נדידה של חיידקים, וכתוצאה מכך מתרחש זיהום המלווה בדלקת ברקמה הרירית של שלפוחית ודרכי השתן. אחת הסכנות במצב זה היא הישנות התופעה והתפתחות של דלקת כרונית, ואף מעורבות הכליות בתהליך הזיהומי דלקתי. התסמינים השכיחים כוללים תחושת צריבה בעת מתן שתן, השתנה תכופה ודחופה, כאב על חיקי או כאב בבטן התחתונה ושתן עכור ובעל ריח חריף. לעיתים עשוי להופיע גם דם בשתן או חום בינוני עד גבוה.
הטיפול הרפואי השמרני מבוסס בעיקרו על מתן אנטיביוטיקה, שמירה על היגיינת האזור וטיפול מונע הכולל שתייה סדירה של נוזלים והימנעות מהתאפקות. אולם, טיפול זה לעיתים רחוקות מצליח למנוע את הישנות הדלקת. בנוסף, הטיפול האנטיביוטי בעייתי כשלעצמו כיוון שהוא קוטל גם את חיידקי הפלורה הטבעית במעיים המסייעים לגוף להתמודד כנגד גורמים מזהמים שונים, מה גם שבשימוש חוזר מפתח החיידק עמידות לאנטיביוטיקה המאבדת מיעילותה.
ומה יש לרפואת הצמחים המודרנית להציע?
הטיפול הצמחי בדלקת אקוטית בדרכי השתן יתמקד בחיטוי דרכי השתן, מתן השפעה מעוררת חיסון ונוגדת זיהום, וזאת לצד הקלה בתסמינים הודות למאלחשים מקומיים המספקים הקלה בכאב ובגירוי היתר של הרקמה הרירית. במצבי דלקת כרונית ישולבו גם צמחים משתנים המסייעים בשטיפת דרכי השתן ופועלים להרחקת החיידק המחולל, זאת בנוסף על צמחים המשפרים את עמידות הרקמה הרירית של דרכי השתן בפני זיהום חיידקי.
הבה נערוך היכרות קצרה עם כמה מצמחי המרפא היעילים ביותר לטיפול בדלקות דרכי השתן:
תויה (Thuja occidentalis)
התויה נחשבת לאחד הצמחים החשובים ברפואה העממית של ילדי צפון אמריקה, ואף מופיעה בגלגל הרפואה של שבט האוג'יבוואי. שמו העממי של הצמח, 'עץ החיים', מעיד על שימושיו הרבים. ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת התויה לאחד הצמחים היעילים ביותר לטיפול בזיהומים חיידקיים, נגיפיים ופטרייתיים.
ערער (Juniperus communis)
לערער היסטוריה מרשימה ושימושיו הרפואיים תועדו כבר בכתביהם של הרופאים היווניים והערביים הקדומים. בעבר הצמח שימש כתבלין וגם כיום משמש לתיבול בשר ומשקאות אלכוהוליים שונים, ביניהם הג'ין. ברפואת הצמחים המודרנית מקובל הערער בעיקר לטיפול בזיהומים ודלקות של דרכי השתן.
זקן תירס (Zea mays)
זקן התירס הוא התפרחת הנקבית של צמח התירס המצוי ומקורו במקסיקו, שם הפך לצמח אהוד ששימש לפולחן וכדגן מאכל מרכזי. תכונותיו כמשתן, מלחלח ומאלחש הופכות אותו ליעיל בהקלה על התסמינים הנלווים לזיהומים ודלקות של דרכי השתן, דלקת הערמונית ואבני כליה.
