פיתוח חדשני הוביל לפריצת דרך מפתיעה בתחום הזמינות הביולוגית והיעילות הקלינית של הרכיב הצמחי הפופולארי כורכומין. הטכנולוגיה החדשנית מבוסס על ידע בלעדי וניסיון ארוך שנים בתחום הציפוי (מיקרו-קפסולציה) של חומרים פרמצבטיים ותוספי תזונה. ניסוי קליני הוכיח את יעילות הטכנולוגיה, והוביל לפיתוח של תכשיר לשימוש המוני המשווק בישראל וברחבי העולם. לראשונה ניתן כעת ליהנות מיתרונותיו הבריאותיים של הכורכומין גם במינוני נטילה נמוכים ובעלות שימוש מופחתת.

מבוא | מתבלין לתרופה
הפקעת של צמח הכורכום (Curcuma longa) זוכה למקום של כבוד ולשימוש נרחב במסורות קולינריות ורפואיות שונות ברחבי העולם. המחקר המודרני מצא כי הכורכומינואידים הינם תרכובות פוליפנוליות המקנות לכורכום את צבעו הכתום, כאשר העיקרי שבהם, כורכומין, הוכיח פעילות ביולוגית נרחבת הכוללת בין היתר את היותו נוגד דלקת, נוגד חמצון, מפחית רמות כולסטרול ושומנים בדם, משקם ומגן על הכבד, מסייע לטיפול בדלקת מפרקים ניוונית וראומטית, מסייע לטפל בסוכרת ועוד. בנוסף, יכולתו של הכורכומין להשפיע על שעתוק גנים ועידוד אפופטוזיס (מוות תאי) תומכים בפוטנציאל שלו כמסייע במניעה וטיפול במחלות ממאירות.

הפרדוקס | זמינות ביולוגית נמוכה
למרות תכונותיו הרפואיות המוכחות בניסויי מעבדה לכורכומין עצמו זמינות ביולוגית נמוכה, זאת בשל פירוק נמרץ שלו במעיים ובכבד. הכורכומין מומר במעי ובכבד לתרכובות בלתי פעילות דוגמת curcumin glucuronides, curcumin sulfates, hexahydrocurcumin, אותן ניתן למצוא בשתן, בעוד שעד כ-75% מהכורכומין הנכנס לגוף מופרש בצואה, כאשר פחות מאחוז אחד ממנו מגיע בסופו של דבר אל מחזור הדם הכללי בצורתו הפעילה. בכדי להתגבר על מכשול משמעותי זה ולהעצים את הזמינות הביולוגית של הכורכומין הגיעו החוקרים למסקנה כי יש צורך לעכב את פעילות האנזימים ההופכים את הכורכומין לתרכובות בלתי פעילות. אנזימים אלה כוללים את הבאים:

(UGT (UDP-Glucuronosyltransferase

הטכנולוגיה | שחרור סלקטיבי מבוקר
באמצעות שיטה חדשנית וייחודית מתאפשרת לראשונה העצמה של הזמינות הביולוגית של הכורכומין פי עשרות מונים. הטכנולוגיה כוללת שחרור מבוקר של מעכבי אנזימים המשוחררים לחלל המעי טרם שחרור הכורכומין- זאת באמצעות מעטפת של ציפוי רב שכבתי מורכב (מיקרו-קפסולציה) הכולל חומרים טבעיים דוגמת שעוות צמחיות, שמנים צמחיים, גליצרידים, תאית וכדומה. הציפוי הרב שכבתי מאפשר את שחרור המעכבים האנזימטיים והכורכומין במועדים קצובים ובאזורים מוגדרים במעי בהם מתקיימת פעילות אנזימטית מופחתת.

ניסויים קליניים | מהמעבדה למרפאה
בניסוי שכלל מתן של 2 גרם אבקת כורכומין טהור למתנדבים במצב צום נצפו ריכוזים נמוכים מאד של כורכומין בדם. תוספת הרכיב פיפרין למנת הכורכומין הראתה הגברה משמעותית של הזמינות הביולוגית. מחקרים נוספים בנושא הראו כי בכדי להתגבר על בעיית הזמינות הביולוגית של הכורכומין, יש ליטול מעכבים אנזימטיים דוגמת הפיפרין כ- 15 עד 30 דקות טרם נטילת הכורכומין. לפיכך, נערך ניסוי בו נעשה שימוש בציפוי (מיקרו-קפסולציה) של מעכבי האנזימים והכורכומין, תוך דגש על חלוקת השחרור המושהה לשני שלבים; ראשית שחרור של החומרים מעכבי האנזימים (פיפרין, קוורציטין ונוספים), ולאחר מכן שחרור של הכורכומין. בניסוי נבחנה הזמינות הביולוגית של הכורכומין בתוספת המעכבים האנזימטיים המצופים בהשוואה לכורכומין בלבד על קבוצה של מתנדבים. שלושה סוגי לחם המכיל כורכומין בצורתו החופשית, כורכומין מצופה וכורכומין מצופה בתוספת מעכבי אנזימים ניתנו במנה של שני גרם לכל מנת 100 גרם לחם. המתנדבים נטלו סך כולל של 6 גרם כורכומין ביום הניסוי. 10 מתנדבים בריאים ללא רקע של הפרעות במעי, ללא שינויים משמעותיים במשקל הגוף ושאינם מקבלים טיפול תרופתי נבחרו ונרשמו להשתתף בניסוי.

הנסיינים נבחרו באופן אקראי לקבלת הכורכומין החופשי, הכורכומין המצופה או הפורמולה המכילה בנוסף לכורכומין המצופה גם את מעכבי האנזימים. לפרק זמן בן יומיים המתנדבים ניזונו מדיאטה נטולת פוליפנולים ונלקחו מהם בדיקות דם לפני תחילת הניסוי, לאחר חצי שעה, שעה, שעתיים, ארבע שעות, שש שעות, ו-24 שעות לאחר נטילת התכשירים. דגימות צואה ושתן נאספו גם הן, וכל הדגימות הביולוגיות נותחו בכדי להעריך את ריכוז הכורכומין והמטאבוליטים השונים שלו. ניתוח של רמות הכורכומין והמטאבוליטים מצא כי הנבדקים שצרכו לחם שהכיל כורכומין מצופה עם מעכבי אנזימים הראה רמה גבוהה ומתמשכת של כורכומין בפלזמה, זאת בהשוואה לנבדקים שצרכו את הכורכומין המצופה לבדו או את הכורכומין בלבד. ניתוח של מכלול התוצאות 24 שעות לאחר צריכת הכורכומין הראה כי הרמה הגבוהה ביותר הייתה אצל הנבדקים שצרכו את הכורכומין המצופה בתוספת מעכבי האנזימים.

ממצא מעניין נוסף הראה שהצריכה של הכורכומין המצופה, ואף יותר הצריכה של הכורכומין המצופה בתוספת מעכבי האנזים, הגבירו באופן משמעותי את ריכוז החומצות הפנוליות בדגימות השתן שנלקחו 24 שעות לאחר מתן הכורכומין. מידע מדגימות הדם והשתן הראה כי הכורכומין המצופה בתוספת מעכבי האנזימים הראה ספיגה איטית אך מתמשכת בהשוואה לתכשירי הכורכומין האחרים. בנוסף, הרמה הכללית של חומצות פנוליות שנמצאה בדגימות הצואה שנלקחו 24 שעות לאחר נטילת החומר המצופה בתוספת מעכבי האנזים, היו נמוכות באופן משמעותי ביחס לכמות החומצות הפנוליות שנמצאו בנבדקים שצרכו כורכומין בלבד. לסיכום, התוצאות המשוקללות של הניסוי אודות הפטנט המדובר מראות כי כורכומין מצופה בתוספת מעכבי אנזימים מאפשר זמינות ביולוגית משופרת באופן משמעותי, ולפיכך יעילות קלינית גבוהה יותר.

מקורות
R.A. Sharma, A.J. Gescher, W.P. Steward. Curcumin: The story so far.
European Journal of Cancer 41 (2005) 1955–1968
Shoba G, Joy D, Joseph T, et al. Influence of piperine on the
pharmacokinetics of curcumin in animals and human volunteers. Planta
Med 1998, 64, 353–356
Cheng AL, Hsu CH, Lin JK, et al. Phase I clinical trial of curcumin, achemopreventive agent, in patients with high-risk or pre-malignant
lesions. Anticancer Res 2001, 21, 2895–2900.
Ishita Chattopadhyay1, Kaushik Biswas1 et al. Turmeric and curcumin:
Biological actions and medicinal applications. Current Science 2004, 87,1,
44-53
Ireson CR, Jones DJ, Orr S, et al. Metabolism of the cancer chemopreventive
agent curcumin in human and rat intestine. Cancer Epidemiol Biomarkers
Prev. 2002;11(1):105-111
Alvin Hashimoto . Enhancement of curcumin bioavailability.
http://www.delano.com/ReferenceArticles/curcumin-enhancement.html
Ricky A. Sharma, Stephanie A. Euden, et al. Phase I Clinical Trial of Oral
Curcumin Biomarkers of Systemic Activity and Compliance . Clinical Cancer
Research 2004, 10, 6847-6854
Aggarwal, Bharat B.; Kumar, et al. Curcumin derived from turmeric
(Curcuma longa): A spice for all seasons. Phytopharmaceuticals in Cancer
Chemoprevention (2005), 349-387

אודות המחבר
גל מ. ראן (Cl.H, ND, MIHA, RH (AHG
חבר איגוד ההרבליסטים האמריקאי הרשמי ומראשוני העוסקים בישראל ברפואת צמחים קלינית מודרנית. בעל ניסיון קליני ואקדמי של מעל לעשרים וחמש שנה. משמש כמנהל מחלקת מחקר ופיתוח של חברת "ראן בוטניקלס".