מדחום עולה | מחלות חום בילדים והטיפול הצמחי

מחלות חום בילדים הן שכיחות ביותר, והורים רבים מודאגים כאשר הטמפרטורות מתחילות לעלות. לצמחים רבים מיוחסת השפעה מורידת חום, אך מתי כדאי לעשות בהם שימוש ומהן הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת? הכל בכתבה הבאה

מהו חום?
כולנו יודעים כי חום הוא סימן למחלה מתחוללת, אך מה משמעותו? חום הוא מצב בו טמפרטורת הגוף גבוהה מהרגיל, כחלק מתגובה דלקתית של הגוף שהיא תוצאה של פעילות מערכת החיסון. במילים אחרות, מערכת החיסון מפעילה תגובה דלקתית שמתבטאת בחום גוף גבוה. אך אין מדובר בהליך שלילי, דווקא, מטרתו של הגוף היא לנסות ולהתמודד עם איום שמקורו עלול להיות חיידקי, נגיפי, מטבולי או אפילו רגשי. אם כך, באיזה אופן עשוי חום גבוה לסייע למערכת החיסון בהתמודדות עם איומים אלה?

כשהחלבונים שלך מבעבעים
חיידקים, ובמידה ידועה גם נגיפים, בנויים בעיקרם מחלבון וכוללים גם חומר גנטי בצורת חומצות גרעין. כאשר עולה הטמפרטורה של גוף מסוים, אפילו קטן כְּשל חיידק, הדבר מתבטא בהגברת מהירות תנועת החלקיקים שמהם הוא מורכב ולפירוק קשרי המימן בין חומצות האמינו המרכיבות את החלבון. כתוצאה יתערער המבנה הטבעי של החלבון והוא יאבד את יכולתו למלא את ייעודו המוגדר. תהליך זה נקרא דנטורציה (denaturation). אם כך, כאשר חום הגוף שלנו עולה, החלבונים וחומצות הגרעין של החיידקים והנגיפים מתחילים להתערער. אמנם, בטמפרטורה של 40 מעלות הם עדיין לא עוברים דנטורציה מלאה, אך הם כבר נמצאים במצוקה. לרוע המזל, גם גופינו בנוי מחלבונים, ואותו תהליך מתרחש גם בתאי הגוף של האדם אליו פלשו אותם מיקרואורגניזמים פתוגניים.

נסו להעלות בזיכרונכם את התחושות שאנו חווים כאשר אנו חולים ויש לנו חום. בהמשך, דמיינו את אותם חיידקים ונגיפים אומללים, אשר הטמפרטורה של 40 מעלות חום בגופו של ה"מארח" שלהם מתחילה לבחוש להם את החלבונים. קצת קשה לבצע את זממך כאשר החלבונים שלך מבעבעים. כלומר, טמפרטורת גוף גבוהה משבשת באופן משמעותי את פעילות החיידקים והנגיפים, גם אם לא הורגת אותם לחלוטין. כתוצאה, הם נעשים נגישים יותר לתקיפת תאי מערכת החיסון. טמפרטורה גבוהה גורמת למעין דנטורציה של חומצות הגרעין הנגיפיות ומעכבת את יכולתו של הנגיף להתרבות. תחשבו על זה, למי יש חשק להתרבות בטמפרטורה של 40 מעלות? בנוסף, ככל שטמפרטורת הגוף עולה, כך גוברת מהירות התגובות והתהליכים בגוף.

כתוצאה, התרחשויות תוך-תאיות מומרצות ומאפשרות לתא לעבד ולסלק מתוכו הצטברויות מטבוליות רעלניות המעיקות על תפקודו. הרפואה המסורתית, למשל, גורסת כי מחלה אקוטית, ובעיקר זו המלווה בחום, מהווה צוהר בעדו הגוף מתקן את עצמו מפני ליקויים כרוניים. כלומר, חום גבוה מאפשר ניקוי של הרקמות מפסולת מטבולית.
למרות כל זאת, יש להביא בחשבון כי כל תהליך שנועד במקור למטרה מועילה, עלול בהמשך הדרך לשנות את טבעו ולהביא לתוצאה הפוכה בתכלית. החום שנועד במקור לסייע למערכת החיסון להגן על האורגניזם מפני פלישה, עלול במקביל לפגוע גם בגוף האנושי באופן חמור. לסיכום, בטיפול במחלות חום יש לאפשר טמפרטורת גוף גבוהה. עם זאת, יש לתחום אותה ולא לאפשר לה להגיע לרמה מסכנת.

הטיפול הצמחי במחלות חום | שיטות פעולה
לצמחים רבים מיוחסת השפעה מורידת חום , אך השימוש הקליני בהם מוגבל, בפרט בילדים. להלן סקירה מצומצמת של אסטרטגיות טיפוליות אפשריות בחום, או יותר נכון – באדם שנמצא במהלך התרחשות בה מעורבת עלייה של טמפרטורת הגוף:

חום ממקור זיהומי
כשמקורו של החום זיהומי, האסטרטגיה הטיפולית תכלול שימוש בצמחים מעוררי חיסון ונוגדי זיהום. צמחי מרפא מעוררי חיסון יסייעו למערכת החיסון במאבקה בפולש באמצעות ייעול התגובה החיסונית. הם מתאימים בעיקר לטיפול בזיהומים ממקור נגיפי, אם כי הם רלוונטיים גם בזיהומים ממקור חיידקי. צמחי מרפא נוגדי זיהום מתאימים בעיקר לטיפול בזיהומים חיידקיים. הם פוגעים באופן ישיר בחיידק ומחסלים אותו. הם לא ממש מתאימים לטיפול בזיהומים ממקור נגיפי, אם כי חלק נכבד מהצמחים נוגדי הזיהום הם בו זמנית גם מעוררי חיסון. בנוסף לצמחי מרפא מעוררי חיסון ונוגדי זיהום, משלבים בטיפול גם צמחי מרפא מייזעים (diaphoretics) המיועדים למתן את החום ולשמרו בדרגה אשר אינה מסכנת את הילד. בין צמחי המרפא מעוררי החיסון המתאימים לילדים ניתן למנות: סמבוק שחור (Sambucus nigra) מיני קיפודנית (Echinacea spp.) אנדרוגרפיס (Andrographis paniculata)ואילו בין הצמחים נוגדי הזיהום המתאימים לטיפול בילדים ניתן למנות: אוזניאה/חזזית (Usnea spp.) ניל הצבעים (Baptisia tinctoria) איסטיס (Isatis tinctoria)

צמחי מרפא מייזעים (diaphoretics)
הגברה של ייזוע היא אחת הדרכים היעילות ביותר למיתון ותיחום חום גבוה. להבדיל מצמחי מרפא מורידי חום (antipyretics) ישירים, הפועלים במנגנונים נוגדי דלקת, צמחי מרפא מייזעים לא פוגעים ביעילותה של התגובה החיסונית ואפילו מסייעים לה. עצם פעולת הייזוע מצננת את הגוף ומאפשרת דרגה נאותה של חום, שמסייעת במיגור הפולש אך אינה עוברת סף בטוח ורצוי. בנוסף, ההזעה מאפשרת פינוי של פסולת מטבולית, הקשורה לליקוי הכרוני שהוביל לעליית החום מלכתחילה. הצמחים המייזעים פועלים הן ברובד השטחי המיידי והן ברובד העמוק יותר של מקורות הליקוי. את הצמחים המייזעים נוהגים לחלק לשתי קבוצות עיקריות באופן הבא:

מייזעים חמים:
אלה הם צמחי מרפא בעלי טעם חריף/פיקנטי ואיכות חמה ויבשה. הם מיועדים לטיפול בתסמונות המוגדרות ברפואה הסינית המסורתית כ"פלישה של רוח קור" ומאופיינות בתסמינים דוגמת חום מתון ללא הזעה, תחושה של קור, צמרמורות ונזלת בהירה. הילד ייראה בדרך כלל חיוור ואפאטי, הלשון חיוורת יחסית ועם חיפוי לבן והדופק שטחי אך לא מאוד מהיר. בין הצמחים המייזעים החמים המתאימים לטיפול בילדים ניתן למנות: קינמון (Cinnamomum zeylanicum) זנגביל (Zingiber officinalis): רק בילדים מעבר לגיל שנתיים. זנטוקסילום (Zanthoxylum spp.)

מייזעים צוננים:
צמחים אלה משלבים בדרך כלל טעמים מרירים וארומתיים, ואיכותם קרירה ויבשה. הם מיועדים לטיפול בתסמונות המוגדרות ברפואה הסינית המסורתית כ"פלישה של רוח חום" ומאופיינות בתסמינים דוגמת חום גבוה, תחושת חום כללי רב, כאבים בגוף, בראש או בגרון, נזלת וליחה צבעונית, לעתים עם דם. הילד ייראה בדרך כלל חסר שקט וסמוק, עם לשון אדומה ולעתים עם חיפוי צהוב, הדופק יהיה מהיר ושטחי. בין הצמחים המייזעים הצוננים המתאימים לטיפול בילדים ניתן למנות: נפית (Nepeta cataria) מנטה (Mentha piperita) אכילאה (Achillea millefolium)

צמחי מרפא מפחיתי חום ודלקת (antipyretics)
אלו מורידי החום הקלאסיים, צמחי מרפא המכילים תרכובות סאליציליות דוגמת ערבה (Salix alba) ופיליפנדולה (Filipendula ulmaria). לתשומת לב מיוחדת ראוי הצמח בן חרצית (Tanacetum parthenium), שאמנם לא מכיל סאליצילאטים, אך מכיל את הססקוויטרפן לקטון פרטנוליד. הצמח פעיל כמפחית חום ודלקת ואפילו זכה לכינוי העממי הראוי, Feverfew. צמחים אלה אכן יעילים למדי בהפחתת החום, אולם ככל הצמחים נוגדי הדלקת, הם עלולים לעכב את פעילות מערכת החיסון נגד הפולש, ולכן ייעשה בהם שימוש מבוקר, רק במקרים בהם החום גבוה במיוחד ויש צורך למתנו.

סוגיית הטעם
אז דיברנו קצת על חום, וגם קצת על צמחי מרפא , הבה ונתמקד עתה בטיפול במחלות חום בילדים. באופן כללי, הטיפול במחלות חום בילדים אינו שונה במהותו מהטיפול במחלות חום במבוגרים, אלא שבבחירת הצמחים וביישומם יש להתייחס למספר שיקולים ייחודיים דוגמת עוצמת הפעילות ואופני השימוש.

עוצמת פעילות:
כמו בטיפול במחלות אחרות בילדים, גם בטיפול במחלות חום אנו בוחרים להשתמש בצמחים נטולי רעילות, בעלי עוצמת פעילות מתונה. עם זאת, במקרים קיצוניים, אין מנוס משימוש מבוקר בצמחי מרפא בעלי עוצמת פעילות בינונית ולעתים אף חזקה. במקרים אלה, צמחי מרפא עדינים פשוט לא מספקים את ההשפעה הנדרשת. מובן ששימוש בצמחי מרפא חזקים יותר יינתן למשך הזמן ההכרחי בלבד ובמינון הנמוך ביותר האפשרי להשגת ההשפעה הרפואית הרצויה.

טעם:
לילדים קשה להסתגל לצמחים בעלי טעם מר או דומיננטי במיוחד, לכן ייעשה שימוש בצמחים בעלי טעם עדין באופו יחסי. באופן כללי תהיה העדפה לשימוש בצמח שיעילותו נמוכה יחסית, אך כזה שהילד החולה יסכים ואף ישמח לטעום.

אופני שימוש:
גם כאן קיימים שיקולים הנוגעים לשיתוף הפעולה מצד הילד. ילדים קטנים (מתחת לגיל שבע) לא בולעים כמוסות וטבליות, כך שאופן יישום זה לא ממש רלוונטי לגביהם. לגבי הגדולים יותר ובני הנעורים, זוהי אופציה אפשרית. טינקטורות אינן חביבות במיוחד על ילדים קטנים והן גם מכילות כמות קטנה של כוהל. עם זאת, זהו עדיין אופן שימוש אפשרי לתקופה מוגבלת. טינקטורות על בסיס גליצרין אפשריות, אך יעילותן פחותה במקצת ככל שמדובר בצמחים המכילים תרכובות פיטוכימיות קשות תמס. קיימת אפשרות להשתמש באבקה של תמציות יבשות. אבקה כזו ניתן לשתות עם נוזל כלשהו, לערבב במזון, או לערבב עם דבש ליצירת "כדורים" קטנים, אותם ניתן ללעוס או לבלוע ישירות. לילדים קשה לשתות כוס שלמה של חליטה או של מרתח, בעיקר אם מדובר בצמחי מרפא בעלי טעם עז, כך שאופן יישום זה אינו מעשי ביותר.

אך עדיין, חליטה של צמח עדין, בעיקר כאשר היא ממותקת עם כפית של דבש או עם מולסה – יכולה לעבור. הפורמט הנוח ביותר לשימוש עבור רוב הילדים הוא סירופ. סירופ ניתן להכין באמצעות תוספת של סוכר או של דבש למרתחי צמחים, או באמצעות תוספת של תמצית צמחי מרפא מרוכזת לדבש או לסירופ בסיס כלשהו. בין צמחי המרפא המתאימים לחליטה ניתן למנות תלתן אדום (Trifolium pratense) טיליה (.Tilia spp)

מינונים
כצפוי, המינונים לילדים נמוכים מאלו המיועדים למבוגרים. ככלל, ניתן לומר: * עד גיל חצי שנה המינון הוא כשמינית עד רבע ממנת המבוגר. * מגיל חצי שנה עד שנתיים עולה המינון בהדרגה ויכול להגיע לכרבע עד שליש מהמינון למבוגר. * מגיל שנתיים ועד גיל שבע ניתן להעלות בהדרגה את המינון עד כדי מחצית מהמינון למבוגר. *החל מגיל 12-13 משתמשים במינון מלא של אדם בוגר. מובן שקיימים הבדלים משמעותיים בין אדם לחברו, אך זהו הכלל הרצוי.

משך שימוש
ילדים מגיבים מהר בדרך כלל, וגם אין מאחוריהם שנים רבות של אורח חיים קלוקל והרגלים רעים, כך שבדרך כלל משך הטיפול קצר יותר מאשר במטופל מבוגר. טווחי הזמן הנחוץ לטיפול נעים בין מספר ימים במצב אקוטי, לבין מספר חודשי טיפול במצבים כרוניים. לרוב, משך הזמן קצר יותר מאשר אצל "הגדולים".

אודות המחבר
גל מ. ראן (Cl.H, ND, MIHA, RH (AHG חבר איגוד ההרבליסטים האמריקאי הרשמי ומראשוני העוסקים בישראל ברפואת צמחים קלינית מודרנית. בעל ניסיון קליני ואקדמי של מעל לעשרים וחמש שנה. משמש כמנהל מחלקת מחקר ופיתוח של חברת "ראן בוטניקלס".