סדרת מאמרים הפורטים את הרציונאל שמאחורי הרכבת פורמולות צמחי המרפא המקצועיות בידי ההרבליסטים הקליניים. במאמר זה: ארבעת עקרונות היסוד של הפורמולציה.
ברפואת הצמחים הקלינית המודרנית מקובל להשתמש בצמחי המרפא בשילובים מורכבים. הרכבים מעין אלה נקראים "פורמולות" וקיימים נוהגים מקובלים, או "חוקים", העומדים בבסיס אופן שילוב הצמחים. במאמר זה מוצגים העקרונות הבסיסיים של הפורמולציה. השאלה הראשונה עליה יש לתת את הדעת, היא מדוע בכלל יש טעם וצורך לעבוד עם שילובי צמחים ולא עם צמח אחד בודד. ישנן מספר סיבות לכך:
הסיבה הראשונה נוגעת לכך שהשפעתו של צמח בודד עשויה להיות מוגבלת לאיבר מסוים או לתפקוד קונקרטי, בעוד שבסיטואציה הקלינית בדרך כלל ניתקל בסינדרומים מורכבים בהם מעורבים מערכות איבר אחדות ותפקודים שונים. בשילוב של מספר צמחי מרפא ניתן להשפיע באופן רחב ועמוק יותר. למשל: מטופלת הסובלת מכאבי מחזור, ממיגרנה, מעצירות, מקשיי עיכול (דיספפסיה) וכן מאי-שקטנפשי, מצב שכיח בפרקטיקה היומיומית. במקרה זה נצטרך לעשות שימוש בשילוב של צמחי מרפא אשר ישפיע על המערכות השונות הנמצאות בחוסר איזון, ולטפל בתקיעות צ'י הכבד העומדת בבסיס חוסר האיזון. ככלל, ניתן לומר כי אנו מחפשים אחר הצמח בעל ההשפעה הרחבה והמדויקת ביותר, המתאים לתמונת התסמינים ולטיפוס של המטופל באופן השלם ביותר. צמח זה הנו הצמח הראשי בפורמולה ומכונה "הקיסר". ככלל, כל הרכב הצמחים והיחסים ביניהם סובבים סביב הציר של אותו צמח ראשי. אכן, קיימות גם פורמולות בהן אין צמח אחד מרכזי, אלא הן פועלות כקבוצת צמחי מרפא בה מיוחסת חשיבות מרכזית לכל אחד מהמרכיבים. את הדוגמא הראשונה הכוללת צמח מרכזי או "קיסר" ניתן לדמות, אמנם, למדינה בה מושל מלך או קיסר ואילו הדוגמא השנייה, בה מספר צמחי מרפא נושאים בנטל באופן פחות או יותר שווה כאשר כל אחד מהם מופקד על תחום מסוים – דומה יותר לשיטת השלטון הכוללת ממשלה רחבה.
הסיבה השנייה קשורה לכך שלכל צמח מרפא פעילות מגוונת והשפעה מורכבת על האורגניזם האנושי. צמח מרפא מסוים עשוי להועיל בהשפעתו על תפקוד מוגדר, אך בו זמנית עלול אותו הצמח להעיק על תפקודם של אברים אחרים: השילוב של מספר צמחי מרפא מאפשר לנטרל או לאזן השפעות לא רצויות של הצמח. בנוסף לכך, צמח מסוים עשוי לשפר את הספיגה ואת הזמינות הביולוגית של צמח אחר, אם באמצעות המרצת זרימת הדם ושיפור הזמינות של הצמח לרקמות הגוף ואם על-ידי שיפור הספיגה ממערכת העיכול אל הדם. לדוגמא: נטילת הצמח שוש (Glycyrrhiza spp.) עלולה לגרום לצבירת נוזלים, ולכן נהוג לשלב צמח זה עם צמח משתן דוגמת שן הארי (Folia Taraxacum). התוספת של כמות קטנה של צמח ארומטי וממריץ דוגמת הזנגביל (Zingiber) לפורמולה, משפרת את הספיגה ממערכת העיכול ואת הזמינות הביולוגית של הצמחים האחרים בפורמולה.
הסיבה השלישית נוגעת לכך שקיימים צמחי מרפא בעלי אופי השפעה כללי (סיסטמי), דוגמת הקיפודנית (Echinacea spp.), לה מיוחסת פעילות מעוררת חיסון ונוגדת זיהום כללית. כאשר במצב מסוים מתעורר הצורך להשפיע על פעילותה של מערכת ספציפית, נשלב צמח שכזה עם צמח בעל השפעה ישירה על המערכת בה קיים הליקוי. לדוגמא: בדלקת זיהומית של השלפוחית ודרכי השתן (Cystitis), ניתן לשלב קיפודנית עם צמח דוגמת בוכו (Barosma betulina), לו מיוחסת השפעה מחטאת ישירה על דרכי השתן (Urinary antiseptic) – הודות לחומר Diosphenol אותו הוא מכיל. במקרה האמור אנו מקבלים שילוב של השפעה מקומית באמצעות חיטוי דרכי השתן עם השפעה סיסטמית של המרצת פעילות חיסונית כללית, וכתוצאה יעילות גבוהה יותר של הטיפול.
העניין הרביעי ביטויו בכך שכל תפקוד של מערכת איבר כולל מספר מנגנונים הפועלים במשותף על מנת להבטיח תפקוד נאות של אותה מערכת. בעזרת שילוב של מספר צמחי מרפא ניתן להשפיע על מספר מנגנונים שונים, ולאפשר השפעה מקיפה יותר על תפקודה של מערכת האיבר. לדוגמא: בטיפול בלחץ דם גבוה ניתן לשלב צמח המרחיב כלי-דם (Vasodilator) דוגמת הקוהוש השחור(Cimicifuga racemosa) עם צמח מרגיע כמו זנב הארי (Leonurus cardiaca) וכן עם צמח משתן דוגמת זרעי הסלרי (Apium grav.), לקבלת השפעה רחבה ויעילה יותר.
ישנן עוד סיבות מספר, בעטיין נוהגים לעבוד עם הרכבים ושילובים של צמחי מרפא, אך אלה הן העיקריות ונסתפק בהן לעת עתה. בבואנו להרכיב פורמולה של צמחי מרפא, קיימים מספר עקרונות בסיסיים אשר יש לתת עליהם את הדעת, בהם ידון המאמר הבא.
אודות המחבר
גל מ. ראן (Cl.H, ND, MIHA, RH (AHG
חבר איגוד ההרבליסטים האמריקאי הרשמי ומראשוני העוסקים בישראל ברפואת צמחים קלינית מודרנית. בעל ניסיון קליני ואקדמי של מעל לעשרים וחמש שנה. משמש כמנהל מחלקת מחקר ופיתוח של חברת "ראן בוטניקלס".
