זהו צמח טורף ממשפחת הטלליתיים, הניזון מחרקים.
אופן לכידת החרקים המשמשים לו למאכל מרתק למדי: בקצה הגבעול המעוגל של הדרוסרה פזורות בליטות דמויות שערות, ובקצה כל שערה בלוטה דביקה, המהווה עבור החרקים מלכודת דבש: צבעיה על פי רוב אדומים, והם מתעתעים בחרקים הטועים להתייחס לבלוטות כאילו ערכן התזונתי רב, כנהוג בחומרים אורגניים שצבעיהם עזים. אך הבלוטות אינן מכילות מינרלים וחומרים חיוניים אחרים, אלא אנזימים ומיצי עיכול שריכוזם עולה בהדרגה לאחר שנלכד חרק, ומגיע לשיאו ביום הרביעי שלאחר הלכידה. כאשר חרקים קטנים באים במגע עם הצמח הם נדבקים לבלוטות. אזי נסגר עליהם הגבעול תוך שהוא מתגלגל כלפי מטה, ומתחיל תהליך עיכולם האיטי אל תוך הצמח.
בניגוד לדימוי הרצחני של הצמח מזווית המבט של החרקים, הרי
שברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הדרוסרה לצמח עדין למדי, המתאים במיוחד לטיפול בילדים. היא מותווית בעיקר לדלקות ולמצבים עוויתיים של מערכת הנשימה.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלווה.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
אנטי-סרטני, אנטי-פרזיטי, מכייח מרכך, מרכך/מלחלח, נוגד אסטמה, נוגד עווית (מערכת נשימה), נוגד שיעול.
שימושים מקובלים עיקריים
אסטמה, ברונכיטיס (כרוני), שיעול יבש.
שימושים מקובלים משניים
ברונכיטיס (אקוטי), דלקת הקיבה (גסטריטיס), זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה, כיב פפטי (אולקוס), קוצר נשימה, שעלת.
בטיחות וזהירות
יעודכן בקרוב
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:2 45% אלכוהול 0.5-1 מ"ל TID.
חליטה: 1-2 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 25%-20%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר