מוצאו של השומר, המשתייך למשפחת הסוככיים, באירופה ובמזרח התיכון. משם עבר להודו, לסין ולמצרים. ברפואת הצמחים המודרנית נחשב השומר לצמח עדין המשמש בדרך כלל כמפיג גזים בפורמולות המיועדות למערכת העיכול.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
זרעים
השפעה ידועה בספרות המקצועית
ממריץ/מניע, מעודד הרזיה, מפיג גזים, מקדם אסטרוגן, משפר תנובת חלב אם, נוגד דלקת, נוגד עווית.
שימושים מקובלים עיקריים
גיהוקים ושיהוקים, כאבי בטן עוויתיים (Colic), קשיי עיכול עם גזים.
שימושים מקובלים משניים
אל-וסת (אמנוריאה), בחילות, גירוי ואדמומיות בעיניים (חיצוני), הרזיה (תמיכה), חוסר חלב אם.
בטיחות וזהירות
הצמח שייך למשפחת הסוככיים ומכיל פורנוקומרינים. יש לנקוט זהירות בטיפול באנשים בעלי רגישות ידועה. לעתים נדירות עלולה להתרחש תגובה אלרגית לצמח; לא ידוע על תופעות לוואי; עקב פעילותו האסטרוגנית של הצמח מומלץ שלא ליטול ממנו במצבים של גידולים סרטניים תלויי אסטרוגן; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים שניתן להם שמן אתרי; 1.3 גרם לכל קילו משקל.
הריון: שימוש מוגבל של נשים בתקופת ההיריון לא הראה כל רעילות. מחקרים שנערכו בבעלי-חיים הצביעו על רעילות לעוברים, אולם לא ברורה רלוונטיות ממצאים אלו לבני-אדם.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש בתקופת ההנקה.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 1-4 מ"ל TID.
חליטה: 2-5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-30%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר