מוצאו של הצמח באנגליה, והוא משתייך למשפחת הוורדניים.

ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לצמח עדין, המותווה בעיקר לטיפול בשלשולים כרוניים או אקוטיים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
נוף הצמח.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
ממריץ מרה, מעודד התחדשות רקמות, מטפל בפציעות (חיצוני), מצמת, נוגד דלקת, נוגד שלשול, סופח, עוצר דימום.

שימושים מקובלים עיקריים
הרטבת לילה, מחלות מעיים דלקתיות (IBD).

שימושים מקובלים משניים
אבני מרה, דימומים ודלקות בחניכיים (חיצוני), דימומים מהאף, דליפת שתן, דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), הפרשות וגינליות, השתנה תכופה/דחופה, וסת שופעת, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (כרוני/מניעה), כיב פפטי (אולקוס), כיבים בחלל הפה (אפטות), נזלת, שלשול (אקוטי), שלשול (כרוני).

בטיחות וזהירות
לא ידועות תופעות לוואי או התוויות נגד; לא מומלץ לסובלים מעצירות.
הריון: אין מספיק מידע.
הנקה: אין מספיק מידע.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID.
חליטה: 5 -2 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מעט מריר, קריר, יבש.

השפעה רפואית
מסלק ליחת לחות, מטפל בגודש ומפסיק הפרשות ודימומים:
לחות קרה במחמם תחתון: הפרשות וגינליות כרוניות, שלשול כרוני, דלקת כרונית בדרכי והשתן. דימומים כרוניים: שיעול דמי, שלשול דמי, וסת גדושה ווסת ארוכה.

מסלק חום, לחות ורעילות:
אש בכליות: חום, דלקת הכליות, זיהומים אקוטיים של הכליות.
אש בכיס המרה: כאב אקוטי בצד הגוף הימני, דלקת כיס המרה.

מניע צ'י הכליות, מאזן מתן שתן ומקל על גירוי בשלפוחית:
תקיעות צ'י הכליות: השתנה כואבת, שתן כהה ומועט עם ריח חריף, עצירת שתן, גירוי בשלפוחית,
דליפת שתן, אבנים בדרכי השתן.

ממריץ את העיכול, מטפל בגודש בכבד:
- תקיעות QI הקיבה והכבד: עיכול איטי ולקוי, כאב בצד ימין של הגוף, חוסר תיאבון, גודש בכבד, צהבת, דלקת כבד.

סופח, עוזר לאיחוי רקמות:
- כיבים בעור, בקיבה ובפה. פצעים פנימיים וחיצוניים.
- דלקות עיניים, פה, גרון, מפרקים.
תרכובות פנוליות:
- טאנינים (4%-10%)
- תרכובות פלבונואידיות: luteloin ,apigenin ,quercetin, luteolin-7- glucoside
תרכובות איזופרנואידיות:
- טריטרפנים (15%): (ursolic acid (6%
תרכובות פוליסכרידיות
חומרים נוספים: silicic acid
מחקר פורטוגלי (2007) מצא כי לטינקטורה של הצמח פעילות נוגדת חמצון כנגד מחמצנים הנוצרים בעת תגובה דלקתית. בנוסף נמצא כי מקטע מן התמצית העשיר בפוליפנולים היה בעל פעילות חזקה יותר, דבר המצביע על כך שמרכיבים אלו אחראיים לפעילות האנטי-דלקתית של הצמח.1

במחקר קוריאני (2005) הציגה תמצית מימית מהחלקים העיליים של הצמח פעילות אנטי-ויראלית כנגד הפטיטיס מסוג B. עוד נמצא כי פעילות הצמח הגבוהה ביותר מתרחשת כאשר הוא נקטף באמצע חודש יולי.2

במחקר סקוטי (2003) נמצא כי מיצוי n-hexane של הצמח הציג השפעה אנטי-בקטריאלית מעכבת כנגד הבקטריות Bacillus cereus ו- Bacillus subtilis.3

במחקר שנערך בבריטניה (1990) נמצא כי עלים יבשים של הצמח שהוספו למזון של עכברים שהוזרק להם Streptozotocin כדי לדמות סוכרת גרמו להפחתה ברמות ההיפרגליקמיה.4
1. Biofactors. 2007;29(2-3):91-104.
2. Phytother Res. 2005 Apr;19(4):355-8.
3. Fitoterapia. 2003 Feb;74(1-2):133-5.
4. Diabetologia. 1990 Aug;33(8):462-4.