מוצאו של הצמח באירופה והוא משתייך למשפחת הערטניתיים.
ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לברברית המצויה עוצמת פעילות בינונית, והוא מותווה בעיקר לטיפול במצבים זיהומיים של כיס המרה ושל מערכת העיכול.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
קליפת הגזע, שורש.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
אנטי-פרזיטי, מוריד חום, ממריץ מרה, ממריץ/מניע, משלשל עדין, נוגד זיהום, סופח.
שימושים מקובלים עיקריים
אבני מרה, דלקת כיס/דרכי המרה, קנדידה רב-מערכתית.
שימושים מקובלים משניים
אקזמה, אקנה, זיהומים אקוטיים במערכת העיכול, טפילים חד-תאיים, עצירות, פרונקלים וזיהומים תת-עוריים, שלשול (אקוטי).
בטיחות וזהירות
לא ידוע על תופעות לוואי; יש לנקוט זהירות בשימוש במצבים של שינויים היסטולוגיים בכבד (כגון מחלת כבד חריפה, שחמת, צהבת ויראלית), דלקת זיהומית של כיס המרה, מחלת גילברט וסרטן הכבד; מינון יתר עלול לגרום לישנוניות, גירוי בעור ובעיניים, בחילות, שלשולים והפרעות שתן.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההיריון.
הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההנקה.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 4-2 מ"ל TID.
תמצית יבשה : 5:1 , 200-100 מ"ג TID.
מרתח: 2-1 גרם TID.
כחלק מפורמולה:20%-25%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר