מוצאו של הצמח במזרח ארה"ב ובקנדה.
הוא נחשב לצמח מרכזי ברפואה המסורתית של האינדיאנים בצפון אמריקה אשר השתמשו בו, בין השאר, כמזרז לידה.
ברפואת הצמחים המודרנית מותווה הצמח בעיקר לטיפול בבעיות מערכת הרבייה הנשית בקרב נשים הסובלות מחולשה ומקור, ומיוחסת לו עוצמת פעילות חזקה. המרפאים הפיזיומדיקליים והאקלקטיים של סוף המאה ה-19 ייחסו לצמח השפעה נוגדת עווית ומרגיעה על הרחם.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
קנה שורש, שורש.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מאזן/מזין מערכת הורמונלית (נשים), מחזק איברי רבייה (נשים), ממריץ/מניע, מקדם/מסדיר מחזור חודשי, נוגד דלקת, נוגד עווית (רחם), תומך בלידה.

שימושים מקובלים עיקריים
אל-וסת (אמנוריאה), כאבי מחזור, לידה (תמיכה)*, תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה).

שימושים מקובלים משניים
אי-סדירות מחזור חודשי, אנדומטריוזיס, הפרשות וגינליות, זיהומים ודלקות במערכת הרבייה (נשים), חוסר איזון הורמונלי (נשים), ליקויי פוריות (נשים), צירי לידה מוקדמים, שחלה פוליציסטית, שיגרון (ראומטיזם), שרירנים ברחם (מיומות), תסמונת קדם וסתית (PMS).

*מזרז ומקדם הלידה, מפחית כאב.

בטיחות וזהירות
הצמח אינו מתאים לשימוש באנשים הסובלים מבעיות של ספיגת שומנים ו/או חוסר בוויטמיני A, D, E, K.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההיריון פרט לשלושת השבועות האחרונים (תחת פיקוח מקצועי).
הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההנקה.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 60% אלכוהול, 2-1 מ"ל TID.
מרתח: 2-0.5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 25%-15%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מתקתק, מריר, מעט חריף, חמים\קריר, יבש.

השפעה רפואית
מניע דם ופותח תקיעות:
- קור ברחם: מחזור מאחר, מועט, כואב. אל-וסת.

מניע ומסלק רוח\לחות\קור:
- רוח קור: רתיעה מקור, צמרמורות, כאבי שרירים.
- רוח \לחות\קור: כאבי שרירים ועצבים, כאבי מפרקים.

מניע צ'י ומקל על כאבים:
- תקיעות צ'י: מתח נפשי .
- תקיעות צ'י ברחם: מחזור כואב, תסמונת קדם וסתית, אל ווסת.
- תקיעות צ'י בריאות: שיעול עוויתי, אסטמה.
תרכובות איזופרנואידיות:
- ספונינים טריטרפנואידיים: .caulosaponin, caulophyllosaponin caulosapogenin
אלקלואידים: N-methylcytisine, anagyrine, magnoflorine,
מינרלים: סידן, ברזל, מגנזיום, זרחן.
לא נערכו מחקרים לגבי הצמח.
מספר מצומצם של מחקרים עם דילול הומאופטי לא הראו תוצאות חיוביות.
Di Carlo, F.(1957) Pharm. Zentralhalle,96,307
Lloydia,39.160(1976) Benoit, P. S. et Al. 2.
B.H.P (1983) p. 54-44.