בית גידולו הטבעי של הצמח, השייך למשפחת הסחלביים, בקנדה ובארה"ב. הסיפריפדיום כמעט ונכחד בבר עקב איסוף יתר, והשימוש בו מומלץ רק במקרים בודדים בהם אין בנמצא תחליף זמין וראוי יותר. הוא מכונה "ולריאן אמריקני", בשל השפעתו הדומה לזו של הוולריאן הרפואי, אם כי הרכבו הכימי שונה ככל הידוע.ברפואת הצמחים המודרנית הוא מותווה כמרגיע כללי בעל עוצמת פעילות מתונה.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
קנה שורש ושורשים
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מוריד לחץ דם, מחזק\מזין מערכת העצבים, מרגיע, מרומם, משכך כאבים, משרה שינה, נוגד חרדה, נוגד עווית.
שימושים מקובלים עיקריים
אי-שקט, חרדה, נדודי שינה (אינסומניה).
שימושים מקובלים משניים
גלי חום של גיל המעבר, דיכאון, חולשת מערכת העצבים, טיקים, כאבי בטן עוויתיים (Colic), כאב ראש (אקוטי), לחץ דם גבוה, מגרנה, מתח מתמשך (סטרס), עוויתות שרירים, פלפיטציות, תסמונת קדם וסתית (PMS).
בטיחות וזהירות
הצמח עלול לגרום לתגובה עורית הכוללת גרד, נפיחות ופריחה. דווח על תחושת מחנק ומועקה בחזה בעקבות שימוש בצמח, אם כי אין בנמצא תיעוד ראוי לכך. קיימים גם אזכורים לתופעות דוגמת חוסר שקט ואף הזיות בעקבות שימוש במינונים גבוהים של הצמח, אך גם כאן אין תיעוד מספק.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה 1:3 45% אלכוהול, 3-5 מ"ל TID.
חליטה: 4-2 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 25%-30%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
