זוהי אצה הנאספת בחלקו הצפוני של האוקיאנוס האטלנטי.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת האצה לצמח בעל עוצמת פעילות מתונה, המותווה לטיפול בבעיות הנובעות מתת-פעילות של בלוטת התריס, ולתמיכה בתהליכי הרזיה.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
הצמח השלם.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מזין, ממריץ בלוטת התריס, מעודד הרזיה, משתן נפח (קל).
שימושים מקובלים עיקריים
הרזיה (תמיכה), פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), תת תריסיות.
שימושים מקובלים משניים
הרעלת מתכות כבדות, מחסור בוויטמינים/מינרלים, עצירות, שיגרון (ראומטיזם).
בטיחות וזהירות
השימוש באצה אינו מיועד לרגישים ליוד (בין 1% ל3% מהאוכלוסייה); תופעות לוואי הן נדירות ביותר ועלולות לכלול דרמטיטיס ובצקות; מינון יתר עלול לגרום לעודף פעילות בלוטת התריס ולעתים לחוסר פעילות הבלוטה; יש לנקוט זהירות בשילוב הצמח עם תרופות המיועדות לטיפול בתת פעילות בלוטת התריס (אלטרוקסין); הצמח אסור בשילוב עם תרופות המיועדות לטיפול ביתר פעילות של בלוטת התריס (carbimazole) ועם התרופה ליתיום; הצמח אסור לשימוש במצבים של יתר פעילות בלוטת התריס ובמקרים של בעיות לב שמקורן באי סדירות פעילות בלוטת התריס; אצות נוטות לספוח מתכות כבדות הנמצאות במי הים ולכן יש להקפיד על איכות חומר הגלם.
הריון: שימוש מוגבל בנשים לא הראה כל רעילות. יחד עם זאת, יוד יכול לעבור לשלייה ולכן לא מומלץ ליטול מינונים גבוהים ו/או לאורך זמן.
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש בהנקה. מכיוון שיוד יכול להצטבר בחלב אם, יש לעשות כן במשנה זהירות ותחת פיקוח מקצועי.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 25% אלכוהול, 2-5 מ"ל TID .
תמצית יבשה: 5:1, 200-500 מ"ג TID.
חליטה: 10-5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-50%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר