מוצאו של הצמח בקנדה ובמזרח ומרכז אמריקה הצפונית.
הגרניום מקובל בשימוש ההרבליסטים המודרניים, בעיקר לטיפול בבעיות הקשורות במערכת העיכול. עוצמת פעילותו מתונה

חלקי הצמח בשימוש רפואי
קנה שורש, עלים.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מטפל בפציעות (חיצוני), מצמת, עוצר דימום.

שימושים מקובלים עיקריים
וסת שופעת, כיב פפטי (אולקוס), שלשול (אקוטי).

שימושים מקובלים משניים
דימומים לא תקינים מהרחם, דימומים מהאף, זיהומים אקוטיים במערכת העיכול, טחורים (חיצוני), כיבים (חיצוני), פיסורה (חיצוני).

בטיחות וזהירות
בשל תכולת הטאנינים הגבוהה, עדיף להימנע משימוש במקרים של עצירות, אנמיה (כתוצאה מחוסר ברזל) ותת-תזונה; יש ליטול הצמח בנפרד מתוספי ברזל, ויטמין B1 ותרופות או צמחים המכילים אלקלואידים.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID.
מרתח: 2-1 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
קר, יבש.

השפעה רפואית
סופח ומפסיק הפרשות ודימומים:
- לחות קרה\חמה במחמם תחתון: שלשול, הפרשות וגינאליות, דליפת שתן.
- דימומים: שיעול דמי, הקאות דמיות, טחורים מדממים,יציאות דמיות.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: gallic acid
- טאנינים (10-28%): tannic acid, gallitannins
- אנטוציאנידינים ואנטוציאנינים: anthocyanins
שרפים ואולאורזינים:
גומי
תרכובות פוליסכרידיות: עמילן, פקטין
חומרים נוספים: calcium oxalate
שימושיו המסורתיים הרבים של הצמח אינם מגובים במחקרים קליניים
רשמיים. מחקרים מסוף שנות ה-90 מצביעים על כך ש-Geraniin (אחד הטאנינים שבצמח) מונע נזק לכבד במצבים בהם חלה פציעה שלו (שהושרתה באופן ניסויי), וכן במצבי נפרוזיס.1,2
1. Nakanishi Y et al (1999) Nat. Med. 53(1):22.
2. Nakanishi Y et al (1999) Nat. Med. 53(2):94.

B.H.P (1983), p. 101-102