מוצאו של הצמח בארה"ב ובקנדה. תכונתו הרפואית הבולטת ביותר של ההממליס הוא יכולת הצימות הגבוהה שלו (Astringent). תודות לריכוז גבוה של טאנינים, המקרישים ומשקעים חלבונים ברקמות ריריות ופצועות, יוצר ההממליס שכבת מגן על פני הרירית או הרקמה הפגועה. בדרך זו הוא מקהה את תחושת הגירוי, מעכב תהליכים דלקתיים, ויוצר שכבה בלתי חדירה כלפי רוב הגורמים המזהמים וכלפי רעלנים (טוקסינים) רבים. מנגנון פעולה זה הופך אותו לאחד מצמחי הבחירה לטיפול חיצוני בבעיות של טחורים ופיסורה וזה, אמנם, הייעוד העיקרי שמועידה לו רפואת הצמחים המודרנית.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
קליפת הגזע. לעתים גם העלים וקצות הענפים.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחזק כלי-דם (חיצוני), מטפל בפציעות (חיצוני), מעודד התחדשות רקמות, מצמת, נוגד דלקת, סופח, עוצר דימום.
שימושים מקובלים עיקריים
טחורים (חיצוני), פיסורה (חיצוני).
שימושים מקובלים משניים
דימומים ודלקות בחניכיים (חיצוני), וסת שופעת, פציעות (חיצוני), שטפי דם (חיצוני), שלשול (אקוטי).
בטיחות וזהירות
הצמח עלול (במקרים נדירים) לגרום לאי נוחות קלה במערכת העיכול; בשל תכולת הטאנינים הגבוהה, עדיף להימנע משימוש במקרים של עצירות, אנמיה (כתוצאה מחוסר ברזל) ותת-תזונה. כמו כן, יש לנקוט זהירות בשימוש בצמח במצבים דלקתיים או כיביים בדרכי העיכול; יש ליטול הצמח בנפרד מתוספי ברזל, ויטמין B1 ותרופות או צמחים המכילים אלקלואידים. לדוגמא: תרופות המכילות אפדרין, אטרופין או קודאין; תרופות להרחבת סימפונות; פאראצטמול (אקמול,
טיילנול).
הריון: הצמח מתאים לשימוש בהריון.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש בהנקה.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה 1:3, 25% אלכוהול, 4-2 מ”ל TID.
מרתח: 3-1 גרם TID
משחה: 20%בבסיס מתאים.
כחלק מפורמולה 20% -15%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
