זהו שיח רב-שנתי מטפס בן למשפחת הקנאביים הגדל בר באירופה, חלקים ממערב אסיה וצפון אמריקה. הצמח גדל בחלקים נרחבים בעולם כגידול מסחרי למטרות תעשייתיות. מבחינים בין צמח זכרי לצמח נקבי, כאשר הפרחים של הצמח הנקבי נאספים בתחילת הסתיו לשימוש מסחרי בעוד הצמח הזכרי מגודל רק לצורכי הפריה. הצמח מקובל זה שנים רבות כמרכיב בייצור בירה לצד השימוש הרפואי המסורתי.
ברפואה הצמחים המודרנית משמש צמח הכשותית בעיקר
כמרגיע עצבי ונחשב לבעל עוצמת פעילות בינונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
פרחים נקביים.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
אנטי-סרטני, מדכא יצר מיני (גברים), מוריד לחץ דם, ממריץ מרה, מעכב עצבי, מקדם אסטרוגן, מרגיע, מריר/ארומתי, משכך כאבים, משלשל עדין, משפר תנובת חלב אם, משרה שינה, נוגד חמצון, נוגד עווית.

שימושים מקובלים עיקריים
כאבי בטן עוויתיים (Colic), נדודי שינה (אינסומניה), תסמונת המעי הרגיז (IBS).

שימושים מקובלים משניים
אי-שקט, דלדול העצם (אוסטיאופורוזיס), דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), היפראקטיביות, חוסר חלב אם, חרדה, יובש וגינלי, לחץ דם גבוה, מגרנה, מתח מתמשך (סטרס), סרטן (תמיכה ומניעה), עוויתות שרירים, עוררות מינית מופרזת (גברים), עצירות, פלפיטציות, קרי לילה, קשיי עיכול (דיספפסיה), תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה).

בטיחות וזהירות
ידוע על אלרגיות (בשכיחות נמוכה) הנגרמות ממגע או משאיפה של הצמח הטרי; קיים דיווח בודד על הופעת אלרגיה מקומית בעקבות שימוש בצמח, אצל אדם בעל נטיות אלרגיות; אין מידע על אודות תופעות לוואי; נטילת הצמח בשילוב עם ברביטוראטים מגבירה את משך השינה הנגרמת מהתרופה; הצמח אינו מומלץ לשימוש באנשים הסובלים מדיכאון. מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים; מעל 2.7 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח מתאים לשימוש בהריון; שימוש מוגבל בנשים
בהריון לא הראה פגיעה בעוברים. עם זאת, בהיותו מריר ובעל השפעה אסטרוגנית רצוי להימנע משימוש בתקופת ההיריון מטעמי זהירות.
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש בהנקה, אולם יש לנקוט בזהירות.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 60% אלכוהול, 2-1 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 200-100 מ"ג TID.
חליטה: 2-1 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-20%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מריר, ארומתי, קריר, יבש.

השפעה רפואית
מניע את צ'י הכבד וכיס המרה, המעיים והקיבה, הלב והרחם. מסלק רוח פנימית:
- תקיעות צ'י בקיבה ובכיס המרה: חוסר תיאבון, עייפות, נפיחות בבטן.
- תקיעות צ'י במעיים: הפרעות עיכול המוחמרות במתח, כאבי בטן, תסמונת המעי הרגיז.
- תקיעות צ'י הלב (עליית יאנג הכבד): כאב ראש, טנטון, סחרחורת, פלפיטציות, חרדה, כאבים בחזה.
- תקיעות צ'י הרחם: כאבי מחזור, התכווצויות בבטן תחתונה, אל-וסת.
- רוח פנימית: רעד, טיקים, עצבנות.

מרגיע את הנפש, מזין את היין, מסלק חום ריק:
- עליית היאנג: חוסר מנוחה, הפרעות שינה, סחרחורת, פלפיטציות.
- חוסר יין בלב ובכליות עם אש בכליות: גלי חום, הפרעות שינה, עוררות מינית מופרזת, קרי לילה.

מסלק לחות חמה ורעילות:
- רוח-לחות-חום בעור: פריחות, גרד, אקזמה, הרפס, אקנה.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים:
- טאנינים (2%-4%).
- תרכובות פלבונואידיות: kaempferol, quercetin, rutin.
תרכובות איזופרנואידיות:
- ססקוויטרפנים:, b-caryophyllene, farnesene humulene , b-myrcene.
חומרים מרירים: lupulones, humulones.
שרפים ואולאורזינים:(12%-3%) המכילים חומצות מרירות שונות דוגמת lupulones, humulones.
חומצות אמינו.
חומרים נוספים: חומרים בעלי מבנה אסטרוגני. xanthohumol.

הצמח מכיל עד 1% שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
ניסוי קליני בלגי (2006) אקראי, בסמיון כפול ומבוקר בפלסבו שנערך על 67 נשים בגיל המעבר, הראה כי צריכה יומית של תמצית תקנית של הצמח (מכוילת על 8-prenylnaringenin, פיטואסטרוגן) למשך 12 שבועות גרמה להשפעה חיובית על סימפטומים הקשורים למתח בכלי הדם ולהפרעות שונות נוספות הקשורות לגיל המעבר.1

שני ניסויים קליניים שנערכו באיטליה (2006) מצאו כי ג'ל שהכיל
פיטואסטרוגנים מתמצית של הצמח בשילוב עם חומצה היאלורונית (hyaluronic acid), ליפוזומים, וויטמין E היה יעיל בהפחתת היובש בנרתיק וסימפטומים נוספים בנשים בגיל המעבר שסבלו מדלדול ברקמה של איברי המין והשתן. בנוסף המוצר נמצא כבטוח לשימוש.2

בניסויים שנערכו בעכברים בארה"ב (2007) נמצא כי תמצית מהצמח
במינון 250 מ"ג/ק"ג הפחיתה באופן משמעותי את טמפרטורת הגוף בעכברים זכרים שעתיים לאחר הצריכה האוראלית. נמצא כי ככל הנראה פעילות זו של הצמח, ומכאן גם הפעילות מקדמת השינה, היא תוצאה של הפעלת קולטנים למלטונין.3

מחקר יפני (2005) בדק את ההשפעה של הצמח על נפח ועל מידת החומציות של מיצי הקיבה במודל של חולדות. נמצא כי במתן פומי העלה הצמח את נפח מיצי הקיבה ללא השפעה על החומציות. עם זאת כאשר הצמח הוזרק ישירות למערכת העיכול לא נצפתה השפעה דומה. בשל העובדה שאטרופין סתר את ההשפעה של התמצית שניתנה באופן אוראלי, החוקרים הסיקו כי הפעילות של הצמח עשויה להיות קשורה להשפעה על מערכת העצבים הפארה-סימפתטית.4
1. Maturitas. 2006 May 20;54(2):164-75.
2. Arzneimittelforschung. 2006;56(3):230-8.
3. J Pharm Pharmacol. 2007 Apr;59(4):549-52.
4. Biol Pharm Bull. 2005 Feb;28(2):353-7.