מוצאו של הצמח בצפון אמריקה. שמו העממי נגזר מפרחיו הכחולים.
כצמח מתמיר (אלטרטיבי) הוא מותווה בעיקר לטיפול במצבים רעלניים כרוניים דוגמת מחלות דלקתיות של העור והשלד וכן לטיפול בגידולים שונים ולצורך תהליכי ניקוי (דה-טוקסיפיקציה).
ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות בינונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
קנה שורש

השפעה ידועה בספרות המקצועית
אנטי-סרטני, מוריד רמות שומנים/כולסטרול בדם, ממריץ מרה, מנקז לימפתי, מעודד הרזיה, מפחית תיאבון, משלשל עדין, משתן מטבולי, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד דלקת.

שימושים מקובלים עיקריים
גודש לימפתי, הרזיה (תמיכה), עצירות.

שימושים מקובלים משניים
אבני מרה, אקזמה, אקנה, בחילות, בצקות, דלקת מפרקים ריאומטית (RA), דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס), יתר שומנים בדם, ליקויים בתפקודי הכבד, מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), פסוריאזיס, פרונקלים וזיהומים תת-עוריים, תיאבון יתר.

בטיחות וזהירות
תופעות לוואי עלולות להופיע בשכיחות נמוכה ולכלול כאבי בטן; מינונים גבוהים עלולים לגרום לבחילות ולהקאות.
הריון: קיימים חילוקי דעות בנושא. לא ידוע על נזק או רעילות עקב שימוש בתקופה זו. הצמח משמש (במינונים נמוכים) למניעת בחילות והקאות בתקופת ההיריון, אך מאידך קובעים מקורות מוסמכים כי אין להשתמש בו במהלך תקופה זו עקב היותו מתמיר (אלטרטיבי).
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 3-5 מ"ל TID.
מרתח: 1-2 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-30%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
צורב, מעט מריר, מעט מתוק, קר, יבש.

השפעה רפואית
מסלק חום,לחות ורעילות. מניע צ'י הכבד, הקיבה, והמעיים. מפחית גודש בכבד:
- לחות חמה בכבד ובכיס המרה: בחילות, כאב ראש, כאב בצדי הגוף, טעם מר בפה, דלקת הכבד, דלקת בכיס המרה.
- חום, לחות ורעילות: מורסות, זיהומים בדרכי השתן, הפרשות וגינאליות עם ריח חריף, לימפאדניטיס, אקזמה, פסוריאזיס, גידולים שפירים וממאירים ברחם ואברי האגן, פוליפים, ציסטות בשחלות, גויטר, עודף משקל.
- תקיעות צ'י הכבד: כאב בצדי הגוף, עצירות.
- תקיעות צ'י בקיבה ובמעיים: בטן נפוחה, צרבת, בחילות, עליית מזון מעוכל חלקית, עצירות כרונית.
- גודש נוזלים בכבד: בצקת, כבדות, כבד שומני.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: salicylic acid, isophthalic acid.
- טאנינים.
תרכובות איזופרנואידיות:
- טריטרפנים: iridals.
- סטרולים.
אלקלואידים.
שרפים ואולאורזינים (כ-2.5%): iridin.
גומי.
חומצות אורגניות: lauric acid, palmitic acid.
חומרים נוספים: furafural.

הצמח מכיל שמן נדיף (0.025%) הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
בניסויים שנערכו בבעלי חיים נמצא כי האירוס גרם להפחתה בצריכת מזון. החוקרים טענו כי לצמח זה פעילות "נוגדת השמנה".1
1. Bambhole, V. D & Jiddewar, G. , (1985) Sac. Ayur Veda. 37 (9). 557