מוצאו של הצמח, ממשפחת הסוככיים, בסין.
ברפואה הסינית המסורתית הוא נחשב לאחד ממעצימי הדם הנפוצים שבשימוש. הצמח דומה בתכונותיו ובהשפעתו לאנג'ליקה האירופאית.
ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לו עוצמת פעילות בינונית.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
שורש.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
ממריץ/מחמם, ממריץ קיבה, משפר זרימת דם היקפית, נוגד אנמיה, נוגד אסטמה, נוגד דלקת, נוגד חמצון, נוגד עווית (מערכת נשימה), נוגד עווית, נוגד קרישה.
שימושים מקובלים עיקריים
אל-וסת (אמנוריאה), אנמיה, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (כרוני/מניעה), כאבי מחזור, כאב ראש (אקוטי).
שימושים מקובלים משניים
אסטמה, ברונכיטיס (אקוטי), ברונכיטיס (כרוני), הפרשות וגינליות, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה, זיהומים ודלקות במערכת הרבייה, חולשת מערכת העיכול, יתר קרישות הדם, כאבי ביוץ, כאבי בטן עוויתיים (Colic), ליקויים באספקת הדם ההיקפית, מגרנה, נזלת, סינוסיטיס, רגישות וכאב בגב התחתון, שפעת והצטננות, תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס).
בטיחות וזהירות
יש לנקוט זהירות בשימוש בצמח במקביל לנוגדי קרישה; מינון יתר עלול לגרום להקאות ולסחרחורות.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-6 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 100-250 מ"ג TID.
מרתח: 3-1 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-25%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר