הצמח, ממשפחת הערבזיים, גדל באזורי ביצות ביבשת אירופה ובאנגליה. ברפואת הצמחים המודרנית הוא מותווה בעיקר לטיפול בחולשת מערכת העיכול ובמחלות שלד ומפרקים. עוצמת פעילותו מתונה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלים.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
ממריץ מרה, משתן מטבולי, קוטל תולעי מעיים.

שימושים מקובלים עיקריים
דלקת מפרקים ריאומטית (RA).

שימושים מקובלים משניים
אקזמה, דלקת הכבד (כרוני), מגרנה, עצירות, פרונקלים וזיהומים תת-עוריים, תולעי מעיים.

בטיחות וזהירות
דלקת המעי הגס (קוליטיס), שלשול.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 4-2 מ"ל TID.
חליטה: 2-1 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מר מאד, קר, יבש.

השפעה רפואית
מסלק לחות חמה ורעילות.
- חום ולחות בכבד, בכיס המרה ובקיבה: כאבים בצדי הגוף, כאבי ראש המלווים בבחילה, מגרנה, עצירות, דלקת הכבד, תולעי מעיים, חוסר תיאבון, בחילות והקאות, כאב ברום הבטן.
- אש בכבד: כאב ראש, פנים סמוקות ועיניים אדומות, חוסר שקט, חום גבוה.
- חום ורעילות: מורסות, אבצסים, פרונקלים, דלקות.
- חום, לחות ורעילות: מחלות עור דלקתיות המלוות בעייפות, חוסר שקט ושתן חריף. אקזמה.
- חסימות רוח\לחות\חום: דלקת מפרקים ריאומטית, שיגדון.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים:
caffeic acid, chlorogenic acid, ferulic acid, protocatechuic acid, sinapic acid,
vanillic acid
- טאנינים (3%): catechin tannins phlobaphene,
- קומרינים: scoparone, braylin, scopoletin
- אנטראקינונים: emodin, aloe-emodin, chrysophanol, rhein glycosides
- תרכובות פלבונואידיות: hyperin, hyperoside, kaempferol, quercetin, rutin, trifolioside
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: גליקוזידים אירידואידיים דוגמת
dihydrofoliamenthin, menthiafolin, loganin, foliamenthin, secologanin, sweroside
- ספונינים טריטרפנואידיים: menyanthoside
- סטרולים: פיטוסטרולים
אלקלואידים: gentianine, gentialutine, gentiatibetine, gentianidine
חומרים מרירים: גלוקוזידים של menyanthin, meliatin
ויטמינים: פרו-ויטמין A, ויטמין C, כולין, חומצה פולית.

הצמח מכיל עקבות שמן נדיף.
על פי ממצאי מחקר, ל- Caffeic Acid ו- Ferulic Acidשהצמח מכיל פעילות המעודדת הפרשת מיצי מרה, ומשערים שחומרים אלו פועלים במשולב בהקשר זה עם מרכיבי הצמח מסוג אירידואידים.1

אין מחקרים קליניים אודות הצמח. קיימים מספר מחקרי חיות המדווחים על שימושים פרמקולוגיים מקובלים של הצמח, אך אין הם משמעותיים דיים כדי שאפשר יהיה להשליך מהם על ההשפעה בבני אדם.
1. Swaitek, L. et al. (1986) Planta Med. 6, 60.

- B.H.P (1983) p. 144.