Myrica cerifera - ראן בוטניקס

אינדקס צמחי מרפא

מקורו של הצמח במדינות החוף המזרחי של ארה"ב.
ברפואת הצמחים המודרנית מוגדר הצמח כממריץ. עוצמת פעילותו בינונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
קליפת השורש.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מייזע, ממריץ/מחמם, מצמת, משפר זרימת דם היקפית.

שימושים מקובלים עיקריים
שלשול (כרוני), שפעת והצטננות.

שימושים מקובלים משניים
דלקת המעי הגס (קוליטיס), הפרשות וגינליות, כאבים ודלקות בגרון, ליקויים באספקת הדם ההיקפית.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 1-3 מ"ל TID.
מרתח: 2-0.6 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 15%-20%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מריר, פיקנטי, חם.

השפעה רפואית
מעצים את היאנג ומסלק רוח קור ולחות.
- חוסר יאנג של הכליות והלב: עייפות וחולשה, קור בגפיים, הזעה ספונטאנית, פלפיטציות, ליקויים באספקת הדם ההיקפית, תת לחץ דם, תת חום.
- לחות קרה בריאות: שיעול לח עם כיח לבן, ברונכיטיס.
- לחות קרה בראש: גודש בסינוסים, נזלת, סינוסיטיס, דלקות גרון כרוניות.
- רוח קור: רתיעה מקור, חום מתון ללא הזעה, שיעול, התעטשות, שפעת וקירור.
- קור ולחות בטחול: חוסר תיאבון, הפרעות עיכול, שלשולים, דלקת כרונית של המעי הדק.

תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: gallic acid
- טאנינים (3.9%): tannic acid
- תרכובות פלבונואידיות: myricitrin
תרכובות איזופרנואידיות:
- טריטרפנים: taraxerol, taraxerone, myricadiol, betulin
שרפים ואולאורזינים:
גומי
תרכובות פוליסכרידיות: עמילן, סיבים
ויטמינים: פרו-ויטמין A, ויטמין C, ויטמיני B1, B2, B3
מינרלים: סידן, אשלגן, מגנזיום, ברזל, נתרן, זרחן, סלניום, כרום, אבץ ומינרלי קורט נוספים
חומרים נוספים: פיגמנט אדום, שעווה

הצמח מכיל שמן נדיף, הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

לא נערכו מחקרים קליניים לבדיקת השימוש המסורתי בצמח.

מחקרים פרמקודינמיים מצביעים על יעילות פלבונואידים מסוג C-methylated dihydrochalconesכנוגדי חמצון וכלוכדי רדיקלים חופשיים.1,2

במחקר בתנאי מעבדה הודגם כי הפלבונואידים דלעיל מסוגלים לעכב פראוקסידציה של ליפידים בתאי כבד ומיטוכונדריה של חולדות.3

1. Mathiesen L et al. Free Radic Biol Med. 1997;22(1-2):307-11.
2. Malterud KE et al. Pharmacol Toxicol. 1996 Feb;78(2):111-6.
3. Mathiesen L et al,, Planta Med. 1995 Dec;61(6):515-8.

B.H.P (1983) p. 146-147.
B.P.C (1949) p. 542.
Martindale 25th Edn. p. 1415.