עץ גבוה המתנשא עד לגובה של 25 מטר ומשתייך למשפחת הערבתיים. המינים P.alba ו- P. nigra הם מינים אירופאיים, ואילו בית גידולו הטבעי של המין צפצפה רעדנית באזורים קרירים וגבוהים (500 4000 מטר) בצפון אמריקה.
ברפואת הצמחים המודרנית משמש הצמח בעיקר לטיפול בבעיות שלד. עוצמת פעילותו מתונה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
קליפת הגזע

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מוריד חום, מחטא (דרכי השתן), ממריץ מרה, מצמת, משכך כאבים, נוגד דלקת.

שימושים מקובלים עיקריים
דלקת מפרקים ריאומטית (RA).
שימושים מקובלים משניים
דלקת הערמונית, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי), זיהומים ודלקות בדרכי השתן (כרוני/מניעה), חולשת מערכת העיכול, חום גבוה, חוסר תיאבון (אנורקסיה), ליקויים בתפקודי הכבד, שלשול (אקוטי), שפעת והצטננות.

בטיחות וזהירות
הצמח מכיל תרכובות סאליצילטיות ואינו מומלץ לשימוש במקביל לתרופות המכילות תרכובות אלו (אספירין).

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-5 מ"ל TID.
מרתח: 4-1 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מעט מריר, מצמת, קריר, יבש.

השפעה רפואית
מסלק רוח, לחות וחום.
- רוח חום: כאבים בגוף, כאב אוזניים, חום גבוה.
- רוח-לחות-חום: כאבי מפרקים ושרירים, כאב גב.
- חום ולחות ברחם ובשלפוחית: הפרשות וגינליות, דלקת שלפוחית השתן, כאב במתן שתן, דלקת והגדלה כרונית של הערמונית, דלקת השופכה, דלקות של איברי האגן.
- חום ולחות בקיבה ובמעיים: שלשול אקוטי, דלקת המעי הדק.

מעצים את צ'י הכליות ומניע את צ'י השלפוחית.
- חוסר צ'י הכליות עם לחות: תכיפות במתן שתן, דליפת שתן.
- תקיעות צ'י השלפוחית: תסמונת השלפוחית הרגיזה.

מעצים את צ'י הטחול.
- חולשת צ'י הטחול והקיבה: שלשול כרוני, חוסר תיאבון, חולשה ועייפות.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: גליקוזידים סליצילאטיים דוגמת populin, salicin ונוספים.
- טאנינים
- תרכובות פלבונואידיות: נגזרות של quercetin וכן rutin
- ליגנאנים: (+)-isolariciresinol mono-beta-D-glucopyranoside
תרכובות איזופרנואידיות:
- ססקוויטרפנים: bisabolol

הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
צפצפה רעדנית משמשת כמרכיב בתכשיר המכיל גם Solidago vir. ו-Fraxinus excelsior. התכשיר הוכיח יעילות קלינית במצבים דלקתיים, ובנוסף הדגים פעילות משככת כאב, מורידת חום ונוגדת חמצון.1,2
1. Klein-Galczinsky C (1999) Wien. Med. Wochenschor. 149(8-10):248.
2. Schempp H et al (2000) Arzneim. Forsch. 50(4):362.

- Martindale 27th Edn,
- B.H.P (1983) p. 168-169