הצמח, ממשפחת הזיפניים, גדל בר וכגידול חקלאי באירופה ובאמריקה הצפונית. הקומפרי נמצא בשימוש רפואי מזה מאות בשנים וזכה לפופולריות מחודשת לאחר שנמצא כי שורשיו ועליו מכילים כמות גבוהה של החומר Allantoin, המעודד התחדשות רקמות ומזרז ריפוי כיבים. ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הקומפרי לבעל פעילות מתונה, והוא מותווה בעיקר לטיפול בכיבים פנימיים וחיצוניים ובמחלות דלקתיות של המעי.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
שורשים, עלים.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מטפל בפציעות (חיצוני), מכייח מרכך, מעודד התחדשות רקמות, מצמת, מקל על גרד וגירוי של העור (חיצוני), מרכך/מלחלח, נוגד דלקת.
שימושים מקובלים עיקריים
כיב פפטי (אולקוס), נקעים (חיצוני), כוויות (חיצוני).
שימושים מקובלים משניים
גרד וגירויים בעור (חיצוני), דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), דלקת הקיבה (גסטריטיס), דלקת ריאות, חבורות (חיצוני), כיבים (חיצוני), כיבים בחלל הפה (אפטות), מחלות מעיים דלקתיות (IBD), פיסורה (חיצוני), פציעות (חיצוני), שיעול יבש
בטיחות וזהירות
ב- 2001 פרסם ה-F.D.A האמריקאי המלצה לפיה כל שיווק של תוספי מזון הכוללים את הצמח הנו אסור. המלצה זו באה בעקבות מספר דיווחים על נזק/פגיעה בכבד בבני אדם עקב נטילה פנימית של הצמח. אין תיעוד מדויק של חלק הצמח אשר היה בשימוש או של המינונים שנלקחו. כמו כן, קיים דיווח בודד על אודות מוות של אדם אשר נגרם כתוצאה מכשל תפקודי בכבד בעקבות נטילה ארוכת טווח של הצמח. המנגנון העומד בבסיס פגיעה זו הוא חסימה של המערכת הוורידית בכבד. הרעילות המדווחת נגרמת בשל תכולה של אלקלואידים פירוזליזידיניים בצמח. תכולת האלקלואידים שונה משמעותית בחלקים השונים של הצמח. השורש מכיל בין 0.05%-0.6% בעוד שבעלים יש 0.005%-0.16% (הפרש של עד פי-120). יתרה מזו, בעלים בוגרים של הצמח פחותה תכולת האלקלואידים במידה משמעותית מזו שבעלים צעירים (עד פי 16). אי לכך, רצוי להשתמש בעלי הצמח הבוגרים בלבד. במינים אחרים של הצמח ,(S.asperum, S. x uplandisum) נמצאה תכולה גבוהה יותר של אלקלואידים פירוזליזידיניים וכן של סוגי אלקלואידים נוספים, ולכן יש להיזהר מטעויות בזיהוי ולהימנע משימוש בהם; בניסויים שנערכו בבעלי חיים נמצאה רעילות לכבד. במרבית המחקרים נעשה שימוש במינונים גבוהים או באלקלואידים מבודדים, אשר אינם רלוונטיים לנטילת הצמח במינון הרפואי המקובל. בנוסף, במחקר שנערך בהשתתפות 29 מתנדבים אשר נטלו 2.6-11 גרם של עלים יבשים מהצמח באופן יומיומי, למשך שנה עד 30 שנים, לא נמצאו חריגות בתפקודי הכבד למעט עלייה מינורית ברמת הבילירובין בשני מתנדבים ועלייה באנזימי הכבד במתנדב בודד. בכל מקרה, אין להשתמש בצמח בשימוש פנימי לתקופה העולה על 4-6 שבועות ואין לחרוג במינונים מעבר למינונים הרפואיים המצוינים בספרות הרשמית; הצמח אסור לשימוש לסובלים ממחלות או מהפרעות תפקודיות בכבד או בכליות; רצוי לשלב את הצמח עם צמחים המגנים על הכבד (Silybum, Curcuma, Schisandra וכדומה); אין סכנה בשימוש חיצוני במצבים בהם אין פגיעה בשלמות העור; למרות אזהרות שניתנו בעבר לגבי שימוש על גבי רקמה פגועה, נראה כי השימוש בטוח לתקופה מוגבלת שאינה עולה על 6 שבועות, למעט בקרב הסובלים ממחלות כבד או כליות.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 25% אלכוהול, 6 -3 מ"ל TID.
מרתח: 4-2 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-25%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר