Tabebuia impetiginosa

תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: benzoic acid derivatives, benzaldehyde derivatives
- קומרינים
- אנטראקינונים: tabebuin, chrysophanic acid
- נפטאקינונים: Lapachol, beta-lapachone, xyloidone, deoxylapachol, alpha-lapachone, dehydro-alpha-lapachone, naphthofurandiones
- תרכובות פלבונואידיות: quercetin
- תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: iridoids
- דיטרפנים: carnosol
- ספונינים טריטרפנואידיים: steroidal saponins
- סטרולים: beta-sitosterol
- קרוטנואידים: beta-carotene
אלקלואידים: tecomine
ויטמינים: פרו-ויטמין A, ויטמיני B1, B2, B3, C
מינרלים: סידן, מגנזיום, אשלגן, ברזל, אלומיניום, מנגן, קובלט, צורן, סלניום, אבץ.

טבבויה עלתה לכותרות כצמח אנטי-סרטני לאחר שנעשה בה שימוש בשנות ה-60 בבתי חולים בברזיל לטיפול בחולי סרטן סופניים. יחד עם זאת, אין מחקרים קליניים מסודרים על אודות פעילות הצמח בבני אדם.

החומר הפעיל Lapachol הראה פעילות אנטי-ניאופלסטית עם מעט מאוד תופעות רעלניות, כפי שדיווחו מטופלים וללא פגיעה במח-העצם, הכבד או הכליות. בנוסף נמצא גם כי Lapachol מגיב באופן ישיר עם חומצות הגרעין ב DNA של התאים הסרטניים, פוגע ביכולת השכפול של ה DNA ובאופן זה גורם למות התא. עוד נמצא כי החומר פוגע בתאים סרטניים באופן סלקטיבי באמצעות התערבות בתהליכי ייצור אנרגיה במיטוכונדריה, אך אינו פוגע בתהליכים אלה בתאים בריאים.1

חשיפה של תאי מעי אנושיים מסוג cell line HCT-116 הנגועים בקרצינומה לחומר הפעיל בטא-לאפאשון התבטאה בעיכוב גדילה והרג עצמי (אפופטוזיס) של התאים הסרטניים באופן תלוי-מינון, שנמדד בשיטות של ספירת תאים, מיקרוסקופיה פלורסצנטית ואנליזה פלואו-ציטומטרית. לאחר הטיפול בבטא-לאפאשון ירדו רמות חלבון הגרעין NF-kappaB ופעילות הקישור של NF-kappaB-DNA במידה משמעותית. בטא לאפאשון גרם גם לעיכוב פעילות השיעתוק, דבר שעורר את החוקרים להשערה כי המרכיב בטא-לאפאשון גורם לאפופטוזיס המווסת באמצעות עיכוב של NF-kappaB.2

מחקר עדכני שנערך בשנת 2013 בקש לבחון את הפעילות הסינרגטית בין טיפול פוטודינמי ((PDT ופעילותו האנטי סרטנית של β – Lapachone שהינו אחד הרכיבים הפעילים העיקריים בלאפשו. המחקר מצא סינרגיה בין השניים, והסיק כי השילוב ביניהם הגביר את הפעילות נוגדת הגידול בתאים סרטניים.3

מעבר לפעילותו האנטי-סרטנית של הצמח ושל חומרים המופקים ממנו, נמצאה גם פעילות אנטי-ויראלית חזקה כנגד מספר וירוסים, ביניהם Herpes virus hominis type 1+2, Polio virus, Rous Sarcoma virus, Rauscho murine leukemia virus ואחרים. בהקשר זה נמצא כי החומר הפעיל Beta-Lapachone הנו מעכב חזק של האנזים Reverse Transcriptase, הקשור ביחסי RNA/DNA, דבר הפוגע ביכולתו של הוירוס לשכפל את עצמו ולהדביק תאים נוספים.4

למרות העובדה של- Lapachol פעילות רעלנית כנגד מגוון מיקרו-אורגניזמים ותאים סרטניים, לא נמצאה השפעה רעילה משמעותית של הצמח השלם בתאי-אדם בריאים. אחד המחקרים העיקריים על רעילותו האפשרית של הצמח פורסם ב 1970 על-ידי חוקרים מה - Chase Pfizer & Co. inc, אשר מצאו כי סימנים של הרעלת Lapachol בבעלי חיים הנם הפיכים לחלוטין, וכי הסימפטומים של "הרעלה" נעלמים במשך הטיפול עם הצמח, דבר המצביע על אפשרות של תהליך "דה-טוקסיפיקציה" של הגוף.לפי מחקר שנערך בארה"ב גורמים מינונים גבוהים של Lapachol לתופעות לוואי דוגמת בחילות, הקאות ונטייה לדימום כתוצאה מפגיעה בגורמי קרישה בדם. חלק מהחוקרים סבורים שהעובדה שהצמח עצמו אינו רעיל ובטוח לשימוש במינונים המקובלים, נובעת מפעילותם המשולבת של החומרים הפעילים השונים בצמח, המונעת תופעות לוואי חריפות כגון אלה המיוחסות לחומר הפעיל הבודד 5.Lapachol

1. Block, J.B., et al (1974) Cancer cham. Rep. 4 (4)27-8.
2. Choi BT et al. Anticancer Drugs. 2003 Nov;14(10):845-50.
3. Lamberti MJ, et al. Phytomedicine. 2013 Aug 15;20(11):1007-12
4. Schurch A, et al. beta-Lapachone, an inhibitor of oncornovirus reverse transcriptase and eukaryotic DNA polymerase-alpha. Eur J Biochem 1978;84:197.
5. Morrison, R.K., et al., (1970) Toxicol. Appl. Pharm. 17: 1-11.