מוצאו של הצמח במזרח ובמרכז אמריקה הצפונית וקנדה. קליפת הגזע הפנימית נאספת באביב ומיובשת לשימוש רפואי. ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לצמח עדין המתאים גם לטיפול בילדים. הוא מותווה בעיקר לטיפול במצבים דלקתיים וכיביים של מערכת העיכול.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
קליפת הגזע הפנימית (פרידרם).
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מזין, מקל על גרד וגירוי של העור (חיצוני), מרכך/מלחלח, נוגד דלקת, נוגד שיעול, סותר חומצה.
שימושים מקובלים עיקריים
דלקת הקיבה (גסטריטיס), כיב פפטי (אולקוס).
שימושים מקובלים משניים
ברונכיטיס (אקוטי), גלי חום של גיל המעבר, דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי), זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה, חומציות יתר בקיבה, צרבת, שיעול יבש, תשישות וחולשה.
בטיחות וזהירות
לא ידועות תופעות לוואי או התוויות נגד כתוצאה משימוש במינונים רפואיים של הצמח; יש ליטול הצמח בנפרד (כשעתיים הפרש) מתרופות או מתוספי מזון המכילים ברזל, עקב חשש לשיבוש בספיגת הברזל.
הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו.
אופני שימוש ומינונים
כאבקה להכנת חליטה או כמוסות: 8–2 גרם TID.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
