זהו צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת הורבניים הנפוץ באזורים ממוזגים, בעיקר בחצי הכדור הצפוני. מוצאו באזור הים-תיכוני והוא גדל בר גם בישראל. הורבנה הרפואית מתנשאת לגובה של עד 70 ס"מ, עליה שסועים מנוצים או משוננים ופרחיה קטנים וצבעם סגול חיוור. נוף הצמח נאסף למטרות רפואיות בעונת הקיץ כאשר הפריחה הינה בשיאה. הורבנה הייתה מקובלת מאד בשימוש במסורות הרפואיות הים-תיכוניות והאירופאיות במשך מאות בשנים והיא נזכרת בכתבים עתיקים רבים. המצרים הקדמונים הקדישו את הצמח לאלה איסיס והשתמשו בו לצורכים פולחניים. עבור הקלטים הצמח נחשב למקודש ביותר. הרומאים כינו אותו "צמח קדוש" ונהגו לטהר בעזרתו את בתיהם ומקדשיהם. המדע המודרני מגלה עניין מועט בצמח וקיים מידע מחקרי חלקי בלבד בעניינו. עם זאת, הצמח עדיין מקובל בשימוש במסגרת רפואת הצמחים הקלינית המודרנית, בה הוא מוגדר כבעל עוצמת פעילות מתונה, נטול רעילות ומתאים לשימוש ממושך במבוגרים וילדים כאחד.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלווה.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחזק/מזין מערכת העצבים, מייזע, ממריץ מרה, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, ממריץ קיבה, מרגיע, משלשל עדין, משפר תנובת חלב אם, נוגד דיכאון, נוגד עווית.
שימושים מקובלים עיקריים
דיכאון, חולשת מערכת העצבים, חוסר חלב אם.
שימושים מקובלים משניים
אי-שקט, חוסר תיאבון (אנורקסיה), מגרנה, עצירות.
בטיחות וזהירות
לא ידועות תופעות לוואי משמעותיות או התוויות נגד כתוצאה משימוש במינונים רפואיים של הצמח; מינון יתר עלול לגרום לבחילות ולהקאות.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 4-8 מ"ל TID.
חליטה: 2-5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-40%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
