Acorus calamus

שם עברי: אקורוס קלמוס

שם עממי: Sweet Flag

הצמח גדל במרכז ובמזרח אסיה, במזרח אירופה ובצפון אמריקה, ונאסף בסתיו.
ברפואה המסורתית (הודית, סינית, אקלקטית ושל ילידי צפון-אמריקה) משמש האקורוס מזה מאות שנים למטרות רפואה שונות, ביניהן דלקות מפרקים, בעיות עיכול, שלשולים ונשירת שיער.
ילידי צפון אמריקה השתמשו בצמח לשיכוך כאבי שיניים וכאבי-ראש, כמו גם למטרות שמאניות; ברפואה הסינית השתמשו בו כדי לטפל בסחרחורות ובאפילפסיה ואילו ברפואה ההודית נחשב האקורוס לצמח חשוב המשמש כמשקם של המוח ומערכת העצבים ולטיפול בבעיות עיכול.
האקורוס נחשב לצמח בעל עוצמת פעילות בינונית, וברפואת הצמחים המודרנית הוא מותווה בעיקר לטיפול בטיפוסים חלשים וחיוורים המבטאים רגישות לקור, אשר חולשתם מתמקדת במערכת העיכול. כמו כן הוא משמש כצמח תומך בפורמולות המיועדות לטיפול בדיכאון.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
קנה שורש

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מגביר תיאבון, מחזק, מייזע, ממריץ מרה, ממריץ קיבה, ממריץ/מחמם, מפיג גזים, מרומם, מריר/ארומתי, נוגד עווית.

שימושים מקובלים עיקריים
אנורקסיה נרווזה, דיכאון, קשיי עיכול עם גזים, תסמונת המעי הרגיז (IBS).

שימושים מקובלים משניים
אל-וסת (אמנוריאה), בחילות, ברונכיטיס (כרוני), דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), חולשת מערכת העיכול, חוסר תיאבון (אנורקסיה), כאבי בטן עוויתיים (Colic), כיב פפטי (אולקוס), נזלת, סינוסיטיס, קשיי עיכול (דיספפסיה), צרבת, ריפלוקס, שיעול ליחתי, תשישות וחולשה, תת-חומציות בקיבה.

בטיחות וזהירות
אחד הרכיבים הפעילים הצמח הוא asarone אשר מופיע גם כתרכובות הנקראות alpha-asarone ו- beta-asarone. חומר זה נמצא כקרציוגני בתרביות מעבדה (in vitro). ריכוז החומר asarone בצמח תלוי בארץ מוצאו. בזנים אשר גדלים בהודו, נפאל, פקיסטאן, יפן וסין ריכוז ה- asarone בצמח נע בין 70%-90% בעוד שבזן הגדל באירופה הריכוז עומד על כ- 8% ואילו הזן הגדל באמריקה הוא נטול asarone. הצמח משמש ברפואה המסורתית (הודית, אקלקטית ואינדיאנית) מזה מאות שנים ללא דיווחים על רעילות או תופעות לוואי; קיימים דיווחים על אודות תחושת אופוריה, שיכרות קלה ואף הזיות במינונים גבוהים; מדד רעילות LD 50: החומר beta-asarone, בניסוי עם עכברים; 1 גרם לכל קילו משקל: זנים שונים של שמן קלמוס, בניסוי עם חולדות; 0.7-8 גרם לכל קילו משקל.
הריון: אין די מידע.
הנקה: אין די מידע.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 60% אלכוהול, 2-0.5 מ"ל TID
תמצית יבשה: 5:1, 200-100 מ"ג TID
מרתח: 2-0.5 גרם TID
כחלק מפורמולה: 25%-15%

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
פיקנטי, מריר, מתקתק, חמים/קריר, יבש.

השפעה רפואית
ממריץ את העיכול ומחזק את צ'י הטחול, מחמם ומסלק לחות:
- חוסר צ'י/יאנג של הטחול: עייפות, חוסר תיאבון, שלשול, צמרמורות.
- לחות בטחול: הפרעות עיכול, גזים, תחושת כבדות בגוף.
- יובש בקיבה: תת חומציות או חומציות יתר, כיב קיבה, צרבת, בחילות, הקאות.

מכייח, סופח ומפסיק הפרשות, פותח את הסינוסים:
- ליחת קור בריאות: שיעול עם כיח לבן, ברונכיטיס כרוני.
- לחות קרה בראש: נזלת מימית, גודש באף ובסינוסים, כאב ראש.
- לחות קרה במחמם התחתון: הפרשות וגינליות לבנות.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: asarone eugenol, ונוספים.
- טאנינים
- תרכובות פלבונואידיות: galangin

תרכובות איזופרנואידיות:
- ססקוויטרפנים: shyobunones
אלקלואידים: choline
שרפים ואולאורזינים
חומרים מוצילגניים (רירה)
חומרים מרירים: הגליקוזידים acorin ,acoretin.
ויס (1988), בהסתמך על ניסיון קליני רחב, מציין שנערות הסובלות מאנורקסיה נרווזה מגיבות היטב לטיפול בצמח. כמו כן, נצפה שיפור ניכר בתסמינים של הפרעות עיכול ובחוסר תיאבון בקרב ילדים שנטלו טינקטורה של קלמוס לפני הארוחה.1

במחקר שנערך בהודו (2007) ובדק את השפעתן של 66 תמציות אלכוהוליות של צמחים על תשעה סוגים שונים של בקטריות, נמצא כי לתמצית הצמח פעילות אנטי-בקטריאלית רחבת היקף כנגד חיידקים, הן מסוג גראם חיובי והן מסוג גראם שלילי.2

מחקר פקיסטני (2006) שבוצע בארנבים ואשר מטרתו הייתה לבחון את הבסיס הפרמקולוגי לפעילות נוגדת העווית והשלשול של הצמח, כמקובל ברפואה המסורתית, מצא כי פעילות זו נובעת מחסימת תעלות הסידן בדומה ל- Verapamil, תרופה סטנדטרטית לחסימת תעלות סידן.3

מחקר הודי (2006) בדק את השפעת הטינקטורה של אקורוס על חולדות אשר נגרמה אצלן חסימה בעורק המרכזי במח. התמצית, במינון של 25 מ"ג/ק"ג, גרמה שיפור משמעותי בתפקוד העצבי במח ובתנועת החולדות (אופן הליכתן) בהשוואה לקבוצת הביקורת. בנוסף, הפחית הטיפול במידה משמעותית את רמות ה- Malonaldialdehyde בקורטקס ונצפתה עלייה ברמת הפעילות של נגזרות גלוטטיון (GSH) ו- SOD בקליפת המח (Cerebral cortex) ובגוף המפוספס (Corpus striatum). החוקרים סיכמו כי תמצית הצמח הינה בעלת פעילות מגנה עצבית4 (Neuroprotective)

במחקר שנערך במלזיה (2004) נמצא כי המקטע ההקסני (Hexane) מתמצית מתנולית של קנה השורש של אקורוס, היה יעיל בחיסול יתושי הקדחת הצהובה5 (Aedes aegypti)

שני מחקרים שנערכו בהודו (2005) הצביעו על יעילותן של תמציות שונות של הצמח (אתיל-אצטטית ומתנולית) ושל מרכיב פעיל שבודד ממנו (alpha-asarone) במניעת נזק מוחי בחולדות. מקורו של הנזק שנגרם לחולדות בעקה חמצונית שהתרחשה בעקבות חשיפה לרעש (100db במשך 4 שעות ביום למשך 30 יום). מפירוט תוצאות המחקרים עולה, כי התמציות והמרכיב הפעיל הגנו מפני מרבית השינויים ברמות ובפעילות האנזימים נוגדי החימצון (SOD, CAT, GPx, (GSH, ויטמיני C ו- Eשנגרמו כתוצאה מהחשיפה לרעש.7,6

מחקר הודי שנערך בחולדות (2002) ייחס לתמצית אלכוהולית בריכוז 50% של קנה שורש הצמח פעילות היפוליפידמית שעוצמתה ביחס ישר למינון. הפעילות נצפתה כבר במינון של 100 מ"ג/ק"ג; במינון 200 מ"ג לק"ג נצפתה ירידה של 58.5% ברמות הכולסטרול הכללי, ירידה של 31.6% ברמות הטריגליצרדים ועליה של 85.8% ברמות ה- HDL. לגבי התמצית המימית נצפתה יעילות פחותה, שבאה לידי ביטוי רק במינון של 200 מ"ג/ק"ג, בו נצפתה ירידה קלה ברמות הכולסטרול והטריגליצרידים.8

במחקר שנערך בבריטניה (2004) נמצא כי תמצית של קנה שורש הצמח עיכבה ב- 53.7% את פעילות האנזים אצטיל-כולין-אסטרז (Acetylcholinesterase) בתנאי מעבדה. פעילות גבוהה של אנזים זה נקשרת למצבים של אלצהיימר ולבעיות עצביות שונות, ומרבית התרופות כנגד המחלה מתרכזות בעיכובו.9
1. Weiss, R. F. MD: Herbal Medicine (1988) p. 44-46
2. Methods Find Exp Clin Pharmacol. 2007 Mar;29(2):79-92.
3. ytother Res. 2006 Dec;20(12):1080-4.
4. Exp Toxicol. 2006 Apr;25(4):187-94.
5. Trop Biomed. 2004 Dec;21(2):61-7.
6. Biol Pharm Bull. 2005 Dec;28(12):2327-30.
7. Pharmacol Res. 2005 Dec;52(6):467-74. Epub 2005 Sep 1.
8. Fitoterapia. 2002 Oct;73(6):451-5.
9. Phytomedicine. 2004 Sep;11(6):544-8.