השום משמש למטרות רפואיות מימי קדם במסורות ריפוי רבות. במהלך השנים האחרונות התעורר עניין רב בפעילותו הרפואית ונערכו בו מחקרים רבים. מעניין לציין כי גם כיום הוא נפוץ ביותר בשימוש ברפואה הביתית המסורתית ובמה שנהוג לכנות "תזונה פונקציונלית", ונפוץ פחות בשימוש במעגלי ההרבליסטים הקליניים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
פקעת

השפעה ידועה בספרות המקצועית
אנטי-בקטריאלי, אנטי-ויראלי, אנטי-סרטני, אנטי-פטרייתי, אנטי-פרזיטי, מוריד לחץ דם, מוריד רמות סוכר בדם, מוריד רמות שומנים/כולסטרול בדם, מחטא (חיצוני), מכייח ארומתי, מרחיב כלי-דם, נוגד קרישה, קוטל תולעי מעיים.

שימושים מקובלים עיקריים
זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, טרשת עורקים (מניעה וטיפול), תולעי מעיים.

שימושים מקובלים משניים
טפילים חד-תאיים, יתר קרישות הדם, יתר שומנים בדם, כאבים ודלקות בגרון, לחץ דם גבוה, מחלות ויראליות (טיפול), סרטן (תמיכה ומניעה).

בטיחות וזהירות
רגישות, תופעות לוואי, תגובות ביניים, התוויות נגד ורעילות: יש לנקוט זהירות בטיפול באנשים בעלי רגישות ידועה כלפי הצמח; תופעות לוואי עשויות לכלול תחושת אי נוחות בבטן, אלרגיה, פריחה וריח גוף מוגבר; יש לנקוט זהירות במצבים של כיבים מודלקים במערכת העיכול; בשל תכונותיו נוגדות הקרישה של הצמח, יש להפסיק שימוש בו 10 ימים לפני הליך כירורגי ולא לעשות בו שימוש במשלב עם תרופות נוגדות קרישה (כגון קומדין, היפרין, וורפרין); עקב סגולותיו ההיפוגליקמיות של הצמח, יש לנקוט זהירות בעת טיפול באנשים הנוטלים תרופות לוויסות רמת הסוכר בדם (חולי סוכרת); הצמח מגביר את פעילותו של ציטוכרום P-450 3A4, ובכך גורם להפחתת ריכוזן של תרופות מסוימות בדם. עקב כך יש להימנע משימוש בו במשלב עם התרופות הבאות: cyclosporine (fortovase, invirase), saquinavir
הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך ההיריון.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך ההנקה.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:2 45% אלכוהול 1-2 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 1.5% אליצין 400-100 מ"ג TID.
שום טרי : 5-1 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
חם, פיקנטי, יבש.
תרכובות גופרתיות מסיסות מים: S-allyl cysteine, S-allyl mercaptocysteine,.
תרכובות גופרתיות נדיפות: alliin, allicin.
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: geraniol ,citral,linalool.
אנזימים: alliinase, peroxidases, myrosinase
חומצות אמינו: alanine, arginine, cystine, glycine, leucine, isoleucine lysine, triptopan, metionine, phenylalanine, praline, serine, threonine.
חומצות אורגניות: glutemic acid, aspartic acid
ויטמינים: ויטמין C.
מינרלים: אשלגן, זרחן, מגנזיום, סלניום.
חומרים נוספים: פרוסטגלנדינים (A2 and F 1 alpha).

הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
ניסוי קליני שנערך ברוסיה (2003) בדק את ההשפעה של תמצית מהצמח (300 מ"ג/יום) על ילדים בגיל 10-12 הסובלים בתכיפות גבוהה ממחלות אקוטיות בדרכי הנשימה. הניסוי נערך במשך חמישה חודשים, בהשתתפות 156 ילדים שחולקו אקראית לשלוש קבוצות; הוא נערך בתנאי סמיון כפול וכלל קבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו וקבוצה נוספת שקיבלה את התרופה Benzimidazole (בעלת פעילות רחבת היקף כנגד מיקרואורגניזמים שונים ופרופיל בטיחותי גבוה יחסית). בקרב קבוצת הילדים שקיבלו את תמצית הצמח חלה ירידה בתחלואה ביחס של 1.7 (אחוז??) לעומת קבוצת הפלסבו וביחס של 2.4 ביחס לקבוצה שקיבלה תרופה. כמו כן, מדד שבחן את רמת הבריאות נמצא כי הוא היה גבוה יותר בקבוצת המחקר פי 1.5 מאשר בשתי הקבוצות האחרות.1

מחקרים קליניים רבים נערכו במטרה לבדוק השפעת הצמח על רמות כולסטרול ושומנים בדם. תוצאותיהם של מחקרים אלו אינן אחידות.2 בניתוח סטטיסטי של חמישה ניסויים קליניים נמצא כי חולים הסובלים מעודף כולסטרול וטופלו בתמציות שום הציגו ירידה של 9% ברמות הכולסטרול בהשוואה לחולים שטופלו בפלסבו.3 מניתוח של 17 ניסויים קליניים אחרים עולה כי ריכוז הכולסטרול בדם של חולים שטופלו בצמח היה נמוך ב 12% מאשר אלו שקיבלו פלסבו.4 לעומת זאת, במספר ניסויים קליניים אחרים לא נצפתה ירידה ברמות הכולסטרול לאחר שימוש בצמח.2

ניסוי קליני שנערך בגרמניה (1999) בדק את ההשפעה של אבקת שום על טרשת עורקים. הניסוי כלל 152 אסירים ששוחררו על תנאי, נמשך 48 חודשים, היה אקראי, בסמיון כפול ומבוקר בפלסבו. נמצא כי בקרב אלו שקיבלו את הצמח חלה הפחתה בשיעור 5%-18% בקצב הצטברות המשקע בעורקים, ובמקרים מסוימים חלה אף ירידה בכמות המשקע. כמו כן נמצא כי במטופלים מקבוצת הגיל 50-80 שצרכו את השום היה מצב המשקעים בעורקים יציב לכל אורך תקופת הניסוי. החוקרים הסיקו כי לא רק שלשום יכולת למנוע את הצטברות המשקעים, אלא יש לו אף יכולת לגרום לנסיגה במצב המשקעים בשימוש קבוע וממושך.5

בניסוי קליני שנערך בוונצואלה (1996) נמצא כי משחה שהכילה 0.4% Ajoene, מרכיב פעיל מהצמח, הובילה לריפוי מלא של פטריית עור בכפות הרגליים, Tinea pedis המכונה גם Athlete's foot, בקרב 27 מבין 34 המטופלים (79%) כבר בתום שבוע מתחילת הניסוי. שאר המטופלים נרפאו לחלוטין בתום שבוע נוסף. כל המטופלים נמצאו נקיים מהזיהום הפטרייתי בבדיקה שנערכה 90 יום לאחר סיום הטיפול. ניתן להפיק Ajoene בקלות יחסית מתמצית אלכוהולית של הצמח.6
1. Ter Arkh. 2003;75(3):53-6.
2. J Nutr. 2001 Mar;131(3s):989S-93S.
3. Ann. Intern. Med. 1993;119:599-605.
4. J. R. Coll. Physicians Lond. 1994b;28:39-45.
5. Atherosclerosis. 1999 May;144(1):237-49.
6. Mycoses. 1996 Sep-Oct;39(9-10):393-5.