מקורו של הצמח, ממשפחת הזנגביליים, בדרום מזרח אסיה והוא נפוץ כגידול מסחרי גם בהודו. השימוש הרפואי והקולינרי נעשה בקנה השורש של הצמח, שנאסף בתקופת הסתיו מצמחים בני כחמש שנים. ברפואת הצמחים המודרנית משמש הצמח לטיפול במצבים אשר מקורם בחולשה של מערכת העיכול המלווה בהצטברות גזים ובתחושות של נפיחוּת. עוצמת פעילותו בינונית.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
קנה שורש. ברפואה הסינית גם הפרי.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מייזע, מפיג גזים, נוגד בחילה, נוגד הקאה, נוגד עווית.
שימושים מקובלים עיקריים
בחילות, גיהוקים ושיהוקים, הקאות, קשיי עיכול עם גזים.
שימושים מקובלים משניים
חולשת מערכת העיכול, כאבי בטן עוויתיים (Colic).
בטיחות וזהירות
הצמח נטול רעילות ובטוח לשימוש. לא ידוע על אינטראקציה בין תרופתית שלילית. על פי הרפואה הסינית המסורתית אין לעשות בו שימוש במצבים המאופיינים בחום ובבחילות על רקע של אש בקיבה.
הריון: אפשרי בשימוש. לא ידועים מקרים של רעילות לעובר.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 1-3 מ"ל TID.
מרתח: 2-1 גרם TID. כחלק מפורמולה: 15%-20%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר