הנטופית גדלה בר וכגידול חקלאי מסחרי בארצות שונות באירופה. המינון הגבוה של חומרים ריריים (מוצילגים) בצמח הופך אותו ליעיל ביותר בהרגעת שיעולים ולמכייח. ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הנטופית לצמח עדין, המתאים גם לטיפול בילדים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
שורש, עלים.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מטפל בפציעות (חיצוני), מכייח מרכך, מרכך/מלחלח, נוגד שיעול.

שימושים מקובלים עיקריים
כיב פפטי (אולקוס), שיעול יבש.

שימושים מקובלים משניים
דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי), חומציות יתר בקיבה, כוויות (חיצוני), מחלות מעיים דלקתיות (IBD), נוקשות מערכת השלד, צרבת, תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה).

בטיחות וזהירות
לא ידועות תופעות לוואי, התוויות נגד או רעילות כלשהי של הצמח; בשל כמות הסיבים הגבוהה בצמח, רצוי ליטול את הצמח בהפרש של שעות אחדות מתרופות/תוספי מזון אחרים; בהכנת הפורמולה הצמחית יש להימנע משילוב עם צמחים הממוצים בריכוז אלכוהולי גבוה, שעלול לפגום במוצילגים.
הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך ההיריון.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך ההנקה.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 25% אלכוהול, או: 50% גליצרין, 3-7 מ"ל TID.
מרתח: 4-2 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 25% -30%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מתקתק, קריר, לח.

השפעה רפואית
מזין יין, מסלק חום ריק, מקל על שיעול:
- חוסר יין: צימאון, פה וגרון יבשים, יובש של השיער והעור, התייבשויות, הפרעות שינה, גלי חום.
- חוסר יין בריאות: שיעול יבש, שיעול דמי, שעלת, דלקת ריאות, דלקת האדר, ברונכיטיס.
- יובש בקיבה ובמעיים: רגישות ברום הבטן, רעב בלא תיאבון, צואה קשה ויבשה, כיב פפטי.
- אש בקיבה: תיאבון רב, ריח רע מהפה, חניכיים נפוחות וכואבות, עודף חומציות בקיבה.
- לחות חמה במעיים: יציאות דחופות עם תחושת בערה בפי הטבעת, דם וריר ביציאות,
אנטריטיס, קוליטיס.
- לחות חמה בשלפוחית: השתנה תכופה וכואבת, דלקת בדרכי השתן, אבנים בדרכי השתן.

מלחלח ומקרר את העור, מרכך את הגידים והרצועות:
- בעיות עור, כוויות, כיבים, מורסות, עקיצות חרקים.
- נוקשות וכאבים בשרירים ובגידים.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: caffeic acid, salicylic acid וחומצות נוספות.
- טאנינים
- תרכובות פלבונואידיות: kaempferol, quercetin, diosmetin
- קומרינים: scopoletin
תרכובות איזופרנואידיות:
- סטרולים (כמות מזערית)
חומרים מוצילגניים (רירה): (5%-20%)
תרכובות פוליסכרידיות: פקטין (35%)
מינרלים: אשלגן, מגנזיום.
מחקר סלובקי (2007) מצא כי לפוליסכרידים שבודדו מפרחים של הצמח פעילות נוגדת שיעול (Antitussive). בניסוי, שבוצע בחתולים משני המינים, נמצא כי הפוליסכרידים במינון של 50 מ"ג/ק"ג גרמו להפחתה במספר ניסיונות השיעול כמו גם בעוצמת התקפי השיעול, ויעילות גבוהה יותר מזו של התרופה הלא-נרקוטית Dropropizine. ככל הנראה אחראי האופי המוצילגני של הפוליסכרידים מהצמח, העשירים בחומצה אורונית (Uronic acid), לפעילותם זו באמצעות יצירת שיכבה המגנה על הרצפטורים לשיעול מפני גירויים.1

מחקר סלובקי נוסף של אותה קבוצת מחקר (2006) מצא כי לפוליסכרידים מעלי הצמח, בשם glucuronoxylans, פעילות נוגדת חמצון השווה לכ- 69% מזו של alpha-tocopherol (ויטמין E) ששימש כביקורת.2

מחקר בריטי עדכני (2007) בדק את ההשפעה של 16 צמחים על שני זנים של החיידק Escherichia coli בתנאי מעבדה. במחקר נמצא כי לטינקטורה (1:4, 25% ethanol) של הצמח השלם (Herb) פעילות אנטי-בקטריאלית הגבוהה עד פי-3 מהביקורת (אתנול נקי).3 הפעילות האנטי-בקטריאלית של תמצית מתנולית (Methanol) של שורשי הצמח נבדקה בתנאי מעבדה על 18 זנים של חיידקים שבודדו מכיסים באזור מיסב השן של חולים במחלות חניכיים. במחקר איטלקי (2003) זה, יוחסה לתמצית הצמח פעילות מעכבת בעלת עוצמה בינונית על התפתחותם של רבים מזני החיידקים שנבדקו.4

מחקר יפני (2002) חקר את ההשפעות של תמצית משורשי הצמח על מנגנוני פיגמנטציה בעור המושפעים מחשיפה לקרניים אולטרה-סגוליות מסוג UVB. מהמחקר עלה, כי החומר Endothelin-1 (ET-1) ממלא תפקיד מרכזי בתהליך הפיגמנטציה בעור ורמתו עולה כתוצאה מחשיפה לקרני UVB. ET-1 פועל על תאים מלנוציטים וגורם לניוד גבוה יותר של סידן בתוך התא. בדרך זו מופעלים מנגנונים שונים המובילים לפיגמנטציה של העור. נמצא כי תמצית משורשי הצמח מעכבת את ההפרשה שלET-1 מתאים קרטינוציטים, וכן את פעילותו על תאים מלנוציטים. התוצאה היא עיכוב הניוד של סידן הנובע מפעילות ET-1. ממצאים אלו מרמזים על כך שתמצית זו עשויה לשמש כמרכיב בפורמולות שמטרתן הבהרה של העור.5
1. Bratisl Lek Listy. 2007;108(2):93-9.
2. Fitoterapia. 2006 Jul;77(5):367-73. Epub 2006 May 24.
3. Phytother Res. 2007 Jul 27; [Epub ahead of print].
4. Phytother Res. 2003 Jun;17(6):599-604.
5. Biol Pharm Bull. 2002 Feb;25(2):229-34.