זהו צמח ממשפחת הסוככיים, הנפוץ בכל יבשות העולם. כל זני הסלרי התרבותיים, שטעמם מתון מזה של סלרי הבר ואשר אותם אנו אוכלים כיום, פותחו ממין זה של סלרי. הראשונים לפתח סלרי מתורבת היו, אגב, האיטלקים המודרניים, שאבותיהם הרומאים חיבבו את הצמח במיוחד.
בימי קדם שימש הצמח למגוון בעיות רפואיות, ביניהן אנורקסיה, ראומטיזם, נדודי שינה, חוסר שקט, תשישות ותולעי מעיים. בשימוש חיצוני הוא יועד להקלה על כאבים מסוגים שונים.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הסלרי לצמח עדין, המותווה לטיפול בעל טווח בינוני-ארוך בבעיות מערכת השלד.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
זרעים
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מגביר תיאבון, מוריד לחץ דם, מחטא (דרכי השתן), מפחית ליחה, משתן מטבולי, משתן נפח, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד דלקת.
שימושים מקובלים עיקריים
דלקת מפרקים ריאומטית (RA), לחץ דם גבוה, שיגדון (גאוט).
שימושים מקובלים משניים
אבנים בדרכי השתן, אישיאס (סיאטיקה), בצקות, זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי), זיהומים ודלקות בדרכי השתן (כרוני/מניעה), חוסר תיאבון (אנורקסיה), כאבי מפרקים/שרירים (חיצוני), פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), שיגרון (ראומטיזם).
בטיחות וזהירות
הצמח נחשב בטוח לשימוש. לעתים נדירות ביותר עלולה להופיע תגובה אלרגית. מכיל פוראנוקומרינים פוטוטוקסיים, יש להימנע מחשיפה ממושכת לשמש בזמן נטילת מינונים רפואיים של הצמח. הצמח עשוי להפחית יעילות טיפול תרופתי הכולל תחליפי תירוקסין (אלטרוקסין). הצמח אסור לשימוש בזמן מחלת כליות אורגנית; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים; 5 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח נחשב כממריץ רחם ואסור לשימוש בתקופת ההיריון. עם זאת, במספר מקרים שתיעדו שימוש בצמח בתקופה זו לא דווח על בעיות או רעילות.
הנקה: הצמח, במינונים רפואיים, אפשרי לשימוש בהנקה, אולם יש לעשות כן במשנה זהירות ותחת פיקוח מקצועי.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 60% אלכוהול, 2-5 מ"ל TID.
חליטה: 4-1 ג"ר TID.
כחלק מפורמולה: 25%-30%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר