הצמח גדל באירופה, באסיה ובארה"ב.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הצמח לבעל עוצמת פעילות בינונית, והוא מותווה בעיקר לשימוש קצר מועד בזיהומים אקוטיים של דרכי השתן.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלים
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחטא (דרכי השתן), מצמת.
שימושים מקובלים עיקריים
זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי).
שימושים מקובלים משניים
דלקת הערמונית, שלשול (אקוטי).
בטיחות וזהירות
תופעות לוואי אפשריות הן גירוי של דרכי העיכול, תחושת אי נוחות בבטן, התכווצויות ועצירות; מינון גבוה עלול לגרום לבחילות ולהקאות. באופן כללי הצמח אינו מיועד לשימוש ארוך טווח. בשל תכולת הטאנינים הגבוהה, עדיף להימנע משימוש במקרים של עצירות, אנמיה (כתוצאה מחוסר ברזל) ותת תזונה; יש לנקוט זהירות בשימוש בצמח במצבים דלקתיים או כיביים בדרכי העיכול. יש ליטול את הצמח בנפרד מתוספי ברזל, ויטמין B1 ותרופות/צמחים המכילים אלקלואידים דוגמת תרופות המכילות אפדרין, אטרופין או קודאין, תרופות להרחבת סימפונות, טיילנול, אקמול; אין להשתמש בצמח במשלב עם תרופות משתנות; הצמח אסור לשימוש בזמן מחלת כליות אורגנית ובילדים מתחת לגיל 12.
הריון: הצמח אסור לשימוש בתקופת ההיריון.
הנקה: הצמח אסור לשימוש בתקופת ההנקה.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID.
תמצית יבשה תקנית: 20% ארבוטין, 150-300 מ"ג TID.
חליטה: 2-4 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 25%-30%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר