הצמח גדל באירופה ובאסיה והוא מקובל בשימוש ברפואה המסורתיות של תרבויות שונות.
ברפואה הסינית המסורתית משמש הצמח לטיפול פנימי במגוון בעיות של מערכת העיכול, וכן לייצור של מוקסה לשם טיפול חיצוני בחימום.
בהשוואה ללענת האבסינת, ללענה המצויה טעם מר פחות ולכן היא מקובלת פחות לטיפול במחלות של המרה ומערכת העיכול. היא יותר מקובלת לטיפול באמנוריאה ובטפילי מעיים. ברפואה המסורתית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות בינונית.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלווה
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מגביר תיאבון, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, ממריץ מרה, ממריץ/מניע, מפיג גזים, מקדם/מסדיר מחזור חודשי, מריר/ארומתי, משלשל עדין, נוגד דיכאון, קוטל תולעי מעיים.
שימושים מקובלים עיקריים
אל-וסת (אמנוריאה), תולעי מעיים.
שימושים מקובלים משניים
אבני מרה, אי-סדירות מחזור חודשי, אנורקסיה נרווזה, בחילות, דיכאון, חוסר תיאבון (אנורקסיה), כבד שומני, עצירות, קשיי עיכול (דיספפסיה), קשיי עיכול עם גזים, תשישות וחולשה, תת-חומציות בקיבה.
בטיחות וזהירות
לא ידועות תופעות לוואי או התוויות נגד. השמן הנדיף עלול לגרות את העור במגע.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההיריון.
הנקה: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההנקה.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 3 -1 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 100 -200 מ"ג TID.
כחלק מפורמולה: 20%-30%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
