עשב רב-שנתי בן למשפחת המורכבים. הצמח גדל בר ממנצ'וריה וקוריאה ועד לחלקים הצפוניים והמזרחיים של סין ויפן. הוא גדל בעמקי ההרים ודורש שפע של מים. הפריחה בין יולי לאוגוסט. קנה השורש של אטרקטילודס הינו החלק המשמש למטרות רפואה, כאשר ציצת שורשים ארוכה ועבה, עם חתך רוחב פנים צהבהב, נחשבת כחומר גלם איכותי במיוחד. הצמח משמש זה מאות בשנים כאחד הצמחים החשובים ברפואת הצמחים הסינית המסורתית. ברפואת הצמחים המודרנית נחשב האטרקטילודס לצמח עדין ונטול רעילות, המתאים לטיפול ארוך טווח במגוון ליקויים אשר מקורם בחולשת מערכת העיכול ולחות עודפת.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
שורש

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מגביר תיאבון, מחזק, מוריד רמות סוכר בדם, משפר תפקודי לבלב, נוגד שלשול.

שימושים מקובלים עיקריים
חולשת מערכת העיכול, חוסר תיאבון (אנורקסיה), שלשול (כרוני).

שימושים מקובלים משניים
אנורקסיה נרווזה, בחילות, בחילות הריון, בצקות, החלמה (תמיכה), יתר סוכר בדם, מחלות מעיים דלקתיות (IBD), צניחת איברים, קשיי עיכול (דיספפסיה), תסמונת העייפות הכרונית (CFS), תשישות וחולשה.

בטיחות וזהירות
צמח נטול רעילות ובטוח לשימוש, גם לילדים. מומלץ להימנע משימוש בזמן מחלות זיהומיות אקוטיות.
הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3 , 45% אלכוהול, 6-3 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 300-100 מ"ג TID.
מרתח: 1.5-3 גרם TID.
כמרכיב בפורמולה: 25%-30%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מריר, מתקתק, חמים , מעט יבש.

השפעה רפואית
מחזק טחול, מייבש לחות ומעצים את הצ'י:
- במצבים של חולשת טחול או קיבה המלווים בתסמינים דוגמת שלשולים, עייפות, חוסר תיאבון והקאות.
- להפרעות עיכול עקב חולשת יאנג הטחול. חוסר יכולת של הטחול לבצע טרנספורמציה ולפנות הצטברות של לחות.
-לטיפול בבצקות עקב חולשת הטחול.

מייצב את החיצון ועוצר הזעה:
- להזעות ספונטניות עקב חולשת צ'י.
תרכובות פנוליות:
פנולים פשוטים: atractylol
תרכובות איזופרנואידיות:
ססקוויטרפנים: atractylon
ויטמינים: vitamin A
חומרים נוספים: הקטונים - A, butenolide B butenolide.

הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
מחקר סיני עדכני (2007) מצא כי למקטע מתמצית הצמח פעילות אנטי-דלקתית בכמה מודלים של דלקת בחולדות ובעכברים. ממקטע זה של התמצית בודדו מספר מרכיבים פעילים, וביניהם Atractylenolide I, אשר להם מיוחסת הפעילות האנטי-דלקתית.1

מחקר סיני נוסף (2007) בדק את המנגנונים הביוכימיים הקשורים בפעילות האנטי-דלקתית של שני מרכיבים פעילים מהצמח, Atractylenolide I ו- Atractylenolide III על תאים מאקרופאגים בתנאי מעבדה. נמצא כי מרכיבים אלו הפחיתו את רמות TNF אלפא - ציטוקין הקשור בתהליכים דלקתיים מערכתיים ושייך לקבוצת ציטוקינים הממריצים את שלב התגובה הדלקתית האקוטית, במאקרופאגים שנחשפו לליפופוליסכרידים באופן שתלוי ביחס ישר למינון. בנוסף נמצא שהם בלמו את הביטוי של mRNA לייצור הציטוקין. עוד נמצא במחקר כי מרכיבים אלו בלמו ייצור של Nitric Oxide) NO) באותם תאים מאקרופאגים והפחיתו את הסינטזה של החלבון iNOS בתאים אלו (באמצעות סינטזה זו נוצר NO). מבין שני המרכיבים, Atractylenolide I נמצא כפעיל יותר והחוקרים הסיקו כי הפעילות האנטי-דלקתית שלו נובעת בין היתר מהשפעתו המעכבת על הפקתם של NO והציטוקין.2

במחקר שנערך בטייוואן (2006) בתנאי מעבדה נמצא כי המרכיב הפעיל מהצמח, Atractylenolide I, הינו בעל פעילות ציטוטוקסית (Cytotoxic) כנגד תאי אדם סרטניים מסוג HL-60 (לויקמיה) באופן שתלוי ביחס ישר למינון.3

מחקר סיני (2003) הראה כי לפוליסכרידים שבודדו מהצמח פעילות היפוגליקמית במודל מלאכותי של סוכרת בחולדות. לא הייתה השפעה על רמות הגלוקוז בדם של חולדות בריאות. בנוסף להשפעה ההיפוגליקמית הייתה לפוליסכרידים השפעה מיטיבה על נזק שנגרם ללבלב ולבלוטת התימוס כתוצאה מהחשיפה ל Alloxan, חומר שמשמש ליצירת מודל הסוכרת בחולדות. הפוליסכרידים גרמו גם להפחתה בצריכת המים והמזון של החולדות החולות.4
1. J Ethnopharmacol. 2007 Aug 10; [Epub ahead of print]
2. Phytother Res. 2007 Apr;21(4):347-53.
3. Food Chem Toxicol. 2006 Aug;44(8):1308-15. Epub 2006 Feb 28.
4. Yao Xue Xue Bao. 2003 Jun;38(6):438-41