הלבונה היא חומר הכולל גומי, שרף ושמן נדיף המתהווה מתחת לקליפת הגזע של עץ הגדל בהודו, אפריקה וארצות ערב. חומר זה והשמן המופק ממנו, Frankinsence, משמשים מזה אלפי שנים כחומר בושם, קטורת וטהרה בתרבויות שונות, בכללן גם המסורת היהודית. במסורת הרפואית ההודית, האיורוודה, מקובל הצמח לטיפול בדלקות מפרקים. מחקרים מודרניים מאששים שימוש מסורתי זה. ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הלבונה לצמח עדין בעל השפעה מוכחת בטיפול ארוך טווח בדלקות כרוניות בגוף, ובעיקר בדלקות מפרקים.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
שרף (oleo-gum-resin) המופק מקליפת הגזע.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחטא (חיצוני), מטפל בפציעות (חיצוני), מעודד התחדשות רקמות, מקדם/מסדיר מחזור חודשי, משכך כאבים, נוגד דלקת.
שימושים מקובלים עיקריים
דלקת מפרקים ניוונית (OA), מחלות מעיים דלקתיות (IBD), שיגרון (ראומטיזם).
שימושים מקובלים משניים
דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), כאבי מפרקים/שרירים, כיבים (חיצוני), מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, פיברומיאלגיה, פציעות (חיצוני), פרונקלים וזיהומים תת-עוריים, שיגדון (גאוט).
בטיחות וזהירות
לא נצפו תופעות לוואי כלשהן או התוויות נגד; מחקר אחד מראה יכולת של הצמח לעכב את פעילות ציטוכרום P450 בכבד. השפעה זו עשויה להפחית את יכולת פירוק התרופות של הכבד ולהגביר את רמתן בדם. לא נערכו מחקרים נוספים בנושא.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההיריון.
הנקה: אין מספיק מידע בנושא.
אופני שימוש ומינונים
תמיסה: 1:3 בגליצרין 50% 4-2 מ"ל TID.
תמצית יבשה: תקנית (65%) 300 -100 מ"ג TID.
מרתח: 3-1 גרם TID.
כמרכיב בפורמולה: 30%-20%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר