הלבונה היא חומר הכולל גומי, שרף ושמן נדיף המתהווה מתחת לקליפת הגזע של עץ הגדל בהודו, אפריקה וארצות ערב. חומר זה והשמן המופק ממנו, Frankinsence, משמשים מזה אלפי שנים כחומר בושם, קטורת וטהרה בתרבויות שונות, בכללן גם המסורת היהודית. במסורת הרפואית ההודית, האיורוודה, מקובל הצמח לטיפול בדלקות מפרקים. מחקרים מודרניים מאששים שימוש מסורתי זה. ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הלבונה לצמח עדין בעל השפעה מוכחת בטיפול ארוך טווח בדלקות כרוניות בגוף, ובעיקר בדלקות מפרקים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
שרף (oleo-gum-resin) המופק מקליפת הגזע.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחטא (חיצוני), מטפל בפציעות (חיצוני), מעודד התחדשות רקמות, מקדם/מסדיר מחזור חודשי, משכך כאבים, נוגד דלקת.

שימושים מקובלים עיקריים
דלקת מפרקים ניוונית (OA), מחלות מעיים דלקתיות (IBD), שיגרון (ראומטיזם).

שימושים מקובלים משניים
דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), כאבי מפרקים/שרירים, כיבים (חיצוני), מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, פיברומיאלגיה, פציעות (חיצוני), פרונקלים וזיהומים תת-עוריים, שיגדון (גאוט).

בטיחות וזהירות
לא נצפו תופעות לוואי כלשהן או התוויות נגד; מחקר אחד מראה יכולת של הצמח לעכב את פעילות ציטוכרום P450 בכבד. השפעה זו עשויה להפחית את יכולת פירוק התרופות של הכבד ולהגביר את רמתן בדם. לא נערכו מחקרים נוספים בנושא.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופת ההיריון.
הנקה: אין מספיק מידע בנושא.

אופני שימוש ומינונים
תמיסה: 1:3 בגליצרין 50% 4-2 מ"ל TID.
תמצית יבשה: תקנית (65%) 300 -100 מ"ג TID.
מרתח: 3-1 גרם TID.
כמרכיב בפורמולה: 30%-20%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מריר, פיקנטי, חמים עם פוטנציאל מקרר.

השפעה רפואית
מקדם זרימה ומקל על כאבים:
- לטיפול בחסימות רוח/לחות עם כאבים, עווית וקשיון: דלקות מפרקים ורקמת חיבור.

מעצים את הדם ומניע את הצ'י:
- לטראומות וכאבים הנובעים מעימדון של דם: פרונקלים, קרבונקלים וכן לכאבים בחזה ובבטן. לטיפול בטראומות שונות.
תרכובות איזופרנואידיות:
- טריטרפנים: boswellic acids
- מונוטרפנים: Pinene, Dipentene, Phellandrene ונוספים.
- ססקוויטרפנים: . copaene
- דיטרפנים: incensole, serratol ונוספים.
שרפים ואולאורזינים (60-70%): olibanoresene
תרכובות פוליסכרידיות (גומי- 27-35%): Bassorine

הצמח מכיל שמן נדיף, (3-8%), הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
ניסוי קליני שנערך בהודו (2003) וכלל 30 מטופלים בדק את ההשפעה, הבטיחות והסבילות של תמצית משרף העץ על חולים בדלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis) של הברך. במשך חודשיים קיבלו מחצית מהמטופלים את התמצית ואילו קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. לאחר מכן הקבוצות התחלפו, וקיבלו את הטיפול ההפוך למשך שמונה שבועות נוספים. כל המטופלים שקיבלו את התמצית דיווחו על ירידה בכאבים בברך, עליה ביכולת הכיפוף של הברך ועליה במרחק ההליכה שביכולתם לעבור. כמו כן חלה ירידה בתדירות ההתנפחויות במפרק הברך. ממצאים אלו היו בעלי משמעות סטטיסטית מבחינה קלינית. מבחינה רדיולוגית לא חלו שינויים בין המטופלים. הסבילות לתמצית הייתה טובה פרט להפרעות מינוריות במערכת העיכול.1

ניסוי קליני גרמני (2001) בדק את ההשפעה של תמצית תקנית משרף העץ (H15) על חולים במחלת קרוהן. הניסוי היה אקראי, בסמיון כפול וכלל 83 מטופלים. קבוצת הביקורת קיבלה טיפול סטנדרטי - תרופה בשם Mesalazine - תרופה אנטי-דלקתית המשמשת לטיפול במחלות דלקתיות של מערכת העיכול. הפרמטר העיקרי לבדיקה היה השינוי במדד פעילות המחלה (CDAI) במהלך הטיפול. התוצאות הראו כי בקבוצת המטופלים שקיבלו את התמצית חלה ירידה של 90 נקודות במדד CDAI לעומת ירידה של 53 נקודות בקבוצת הביקורת. בנוסף, התמצית נמצאה כסבילה, כלומר אינה בעלת רעילות משמעותית, ואינה גורמת לתופעות לוואי חריגות.2

ניסוי קליני שנערך בהודו בדק את ההשפעה של שרף מהעץ על 30 חולים (17 גברים ו-13 נשים בגילאי 18-48) בדלקת כרונית של המעי הגס 20 .(Chronic colitis) מטופלים קיבלו את השרף במינון של 300 מ"ג 3 פעמים ביום למשך 6 שבועות. קבוצת הביקורת כללה עשרה מטופלים שקיבלו Sulfasalazine (נגזרת של Mesalazine) במינון של 1 מ"ג שלוש פעמים ביום למשך 6 שבועות. 18 מתוך 20 (90%) המטופלים בשרף הראו שיפור באחד או יותר מהפרמטרים שנבדקו: איכות הצואה; בדיקה היסטו-פתולוגית; בדיקת דם שכללה המוגלובין, ברזל, סידן, זרחן, חלבונים, כדוריות דם לבנות ואאוזינופילים. זאת, בהשוואה ל- 6 מתוך 10 (60%) המטופלים בקבוצת הביקורת. 14 מתוך 20 (70%) המטופלים בשרף נכנסו לשלב של רמיסיה לאחר הטיפול וזאת בהשוואה ל- 4 מתוך 10 (40%) בקבוצת הביקורת.3

בניסוי קליני גרמני (1998) שנערך בתנאי סמיון כפול נמצא כי שרף הצמח במינון של 300 מ"ג 3 פעמים ביום למשך שישה שבועות הוביל לשיפור במצבם של 70% מהמטופלים שסבלו מגנחת הסמפונות (Asthma). לצורך השוואה, בקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו (סוכר חלב) חל שיפור בשיעור 27% מהמטופלים בלבד. הניסוי נערך על 80 בני אדם, נשים וגברים בגילאי 18-75 שחולקו לשתי קבוצות זהות.4
1. Phytomedicine. 2003 Jan;10(1):3-7.
2. Z Gastroenterol. 2001 Jan;39(1):11-7.
3. Planta Med. 2001 Jul;67(5):391-5.
4. Eur J Med Res. 1998 Nov 17;3(11):511-4.