השם "קמומיל" מיוחס ללא פחות מתריסר צמחים שונים ממשפחת המורכבים. כיום מקובלים רק שני מיני קמומיל כבעלי פעילות רפואית, הקחוון (ק. רומאי) והבבונג (ק. גרמני). לאורך ההיסטוריה שימשו שני המינים, ממשפחת המורכבים, לאותן מטרות רפואיות, ואולם הקמומיל הגרמני הוא המין הנפוץ והנחקר יותר. פרחי הקחוון נאספים מצמחים הגדלים באופן מסחרי באנגליה, בבלגיה, בצרפת, בגרמניה, בהונגריה ובארצות נוספות. כתוצאה מגידול חקלאי של שנים רבות, לרוב הפרחים הנמצאים בשימוש רפואי שכבה כפולה של עלי כותרת.

שני מיני הקמומיל דומים באיכויות ובתכולת השמן האתרי, ועיקר ההבדל ביניהם הוא גיאוגרפי: באנגליה מסורת של שימוש בקמומיל רומאי, לעומת רוב המסורות האחרות, שבחרו דווקא בקמומיל גרמני. ואולם, שני המינים נבדלים גם בתכולת השמן האתרי ובשאר המרכיבים הפעילים.

ברפואת הצמחים המודרנית משתמשים בצמח לטיפול בבעיות עיכול שונות, בעיקר תסמונת המעי הרגיז (IBS). הוא נחשב לצמח עדין המתאים גם לטיפול בילדים ולשימוש ארוך טווח.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
פרחים

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מטפל בפציעות (חיצוני), מייזע, ממריץ מרה, מפיג גזים, מקל על גרד וגירוי של העור (חיצוני), מרגיע, נוגד דלקת, נוגד עווית, נוגד קרישה.

שימושים מקובלים עיקריים
כאבי בטן עוויתיים (Colic), קשיי עיכול עם גזים, תסמונת המעי הרגיז (IBS).

שימושים מקובלים משניים
אי-שקט, בחילות, גירוי ואדמומיות בעיניים, גרד וגירויים בעור (חיצוני), דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס), הקאות, זיהומים אקוטיים במערכת העיכול, חולשת מערכת העיכול, חוסר תיאבון (אנורקסיה), כיב פפטי (אולקוס), כוויות (חיצוני), מחלות מעיים דלקתיות (IBD), נדודי שינה (אינסומניה), פציעות (חיצוני), צרבת.

בטיחות וזהירות
הצמח שייך למשפחת המורכבים ומכיל ססקויטרפנים לקטוניים. יש לנקוט זהירות בטיפול באנשים בעלי רגישות ידועה; לא ידוע על תופעות לוואי או על התוויות נגד.
הריון: הצמח מתאים לשימוש בתקופת ההיריון.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש בתקופת ההנקה.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 4-2 מ"ל TID.
חליטה: 5-2 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מעט מריר, מתקתק, ארומתי, קריר.

השפעה רפואית
מניע את צ'י המעיים ומקל על כאבים:
- תקיעות צ'י במעיים: הפרעות עיכול, גזים, כאב בטן, יציאות לא סדירות, כיבים פפטיים עקב מתח נפשי.
- תקיעות צ'י בקיבה ובכיס המרה: חוסר תיאבון, נפיחות, בחילות.
- תקיעות צ'י בכבד: כאב בצדי הגוף, מצב רוח ירוד, עצירות, צרבת.

מניע צ'י, מקל על מתח וכאב, מסלק רוח פנימית:
- תקיעות צ'י באדרנל\כליות: מתח נפשי, רגישות יתר, חוסר מנוחה.
- עליית יאנג הכבד: כאב ראש, ורטיגו, טיניטוס, מגרנה.
- רוח פנימית: רעד, טיקים, התכווצויות ופרכוסים בתינוקות.

מניע צ'י הרחם:
- תקיעות צ'י הרחם: כאבי מחזור, תסמונת קדם וסתית.

מיזע, מסלק רוח חום:
- רוח חום: חום גבוה, חוסר שקט, כאבים.

מסלק לחות חמה ורעילות:
- לחות חמה בראש: כאב בסינוסים, כאב אוזניים, גודש בדרכי הנשימה העליונות.
- לחות חמה במעיים: זיהומים אקוטיים של המעיים, שלשול.
- לחות חמה בעור: פריחות, גרד, אקזמה, כוויות, פצעים.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: caffeic acid, ferulic acid.
- תרכובות פלבונואידיות: luteolin apigenin.
- קומרינים: scopoletin
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: pinocarvone, cineol, pinene.
- ססקוויטרפנים: nobilin, Bisabolol, chamazulene, farnesene ונוספים.
- סטרולים: anthesterol
חומרים מרירים: הגליקוזיד Anthemic Acid
מינרלים: סידן, מגנזיום, זרחן, אשלגן, נתרן.

הצמח מכיל שמן נדיף (עד 1.75%), הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
מחקר מרוקני (2005) בדק את ההשפעה של תמצית מימית מהחלקים העליונים של הצמח על חולדות הסובלות מסוכרת שנגרמה באופן מלאכותי על ידי חשיפה ל- Streptozotocin. במחקר נמצא כי מתן פומי חד פעמי של התמצית במינון 20 מ"ג/ק"ג גרם לירידה ברמת הגלוקוז בדם בחולדות בריאות בשיעור 18.33% ובחולדות חולות בשיעור 31.28% שש שעות לאחר מכן. בנוסף, לאחר 15 ימי טיפול ירדו רמות הגלוקוז בדם בשיעור גבוה יותר הן בחולדות בריאות (24.59%) והן בחולדות חולות (35.07%). כמו כן נמצא כי מנגנון הפעולה של התמצית אינו קשור להפרשת האינסולין כיוון שלא נצפו שינויים ברמות ריכוז האינסולין בפלזמה באף אחת מקבוצות המחקר.1
1. Diabetes Res Clin Pract. 2005 Mar;67(3):189-95.