לבטטה היסטוריה ארוכה ומגוונת של שימוש רפואי במסורות ריפוי שונות. ילידי צפון אמריקה משבט האצטקים במכסיקו, השתמשו בה לטיפול בבעיות מפרקים וכנוגד כאבים. שבטים אחרים במרכז אמריקה טיפלו באמצעות הבטטה בבעיות נשים, ובעיקר להקלת כאבי מחזור ולידה. בנוסף הרבו להשתמש בצמח להקלת בחילות ומצבים עוויתיים, כמו שיעולים, הקאות ועוויתות שרירים – וכן למניעת הפלה מוקדמת. המרפאים הפיזיומדיקליים של תחילת
המאה הגדירו את הצמח כמרגיע למערכת העצבים האוטונומית, והתייחסו אליו כאל מרגיע כללי, עם התמחות בבעיות של מערכת העיכול ושל מערכת השלד, הנובעות משיבושים בתפקודי הכבד והמעיים.
הרפואה המודרנית גילתה את הצמח במחצית המאה ה-20. הספונין
דיוסג'נין (Diosgenin), אחד החומרים הפעילים בצמח, התגלה כחומר מוצא לייצור ולסינתזה של קורטיזון ופרוגסטרון במעבדה. נכון להיום מספק הדיוסג'נין חלק ניכר מכלל חומר הגלם לייצור של סטרואידים. שימוש זה בחומר הוביל לייצורם של קרמים מבוססי בטטה, המיועדים לטיפול במגוון בעיות נשים וטוענים להעלאת רמות הפרוגסטרון בגוף. אך לא זו בלבד שאין בנמצא הוכחה כלשהי לפעולתם זו של הקרמים, אלא שנראה שהרעיון מקורו בטעות ומבחינה כימית הוא אינו סביר בעליל. הדעות חלוקות גם באשר לסוג ההשפעה ההורמונלית שיש לצמח כשהוא נלקח בבליעה. על כל פנים, נכון להיום אין הוכחה כלשהי ליכולתו להעלות רמות של פרוגסטרון בגוף החי (In Vivo).
ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הבטטה לצמח עדין, המתאים לשימוש לטווח ארוך ובינוני, והוא מותווה לטיפול בטווח רחב ביותר של בעיות. פעילותו מקבילה במידה רבה לזו של צמח אחר שמקורו במסורת האינדיאנית, הקוהוש השחור, אך לבטטה מיוחסת עוצמת פעילות מתונה יותר.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
שורש.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מאזן/מזין מערכת הורמונלית (נשים), מייזע, ממריץ מרה, מקדם/מסדיר מחזור חודשי, מרגיע, משלשל עדין, נוגד דלקת, נוגד עווית, נוגד עווית (רחם), תומך בלידה.
שימושים מקובלים עיקריים
אבני מרה, תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה), תסמונת המעי הרגיז (IBS), תסמונת קדם וסתית (PMS).
שימושים מקובלים משניים
אי-שקט, אי-סדירות מחזור חודשי, אל-וסת (אמנוריאה), אנדומטריוזיס, בחילות, בחילות הריון, גלי חום של גיל המעבר, דימומים לא תקינים מהרחם, דלדול העצם (אוסטיאופורוזיס), דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), דלקת כיס/דרכי המרה, זיהומים ודלקות במערכת הרבייה (נשים), חוסר איזון הורמונלי (נשים), יובש וגינלי, כאבי בטן עוויתיים (Colic), כאבי ביוץ, כאבי מחזור, לידה (תמיכה), מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, נדודי שינה (אינסומניה), פיברומיאלגיה, צירי לידה מוקדמים, קשיי עיכול (דיספפסיה), שחלה פוליציסטית, שיגדון (גאוט), שיגרון (ראומטיזם), שמירת הריון (חשש מהפלה).
בטיחות וזהירות
ידועים מקרים מעטים בהם הופיעה תגובה אלרגית מקומית; תופעת לוואי אפשרית היא שלשולים. מינון יתר עלול לגרום הקאה; יש לנקוט זהירות במתן הצמח לאנשים הסובלים מעיכול חלש או בעלי נטייה לשלשולים.
הריון: בעבר היה נהוג השימוש בצמח בתקופת ההיריון בכדי למנוע בחילות ובכדי להימנע מהפלה, כיום הועלו ספקות לגבי הבטיחות של נוהג שימוש זה. בכל מקרה, יש לנהוג זהירות בשימוש בזמן ההריון.
הנקה: הצמח אינו מתאים לשימוש במהלך תקופת ההנקה.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-8 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 16% דיוסג'נין, 400-200 מ"ג TID.
מרתח: 2-4 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-40%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
