שיח רב-שנתי ממשפחת הורדניים המתנשא לגובה של עד שני
מטר, הגדל בר באירופה ובחלקים מאסיה וכן באופן תרבותי באמריקה הצפונית. הפרחים קטנים ומרובים וצבעם לבן/צהבהב הפורחים בקיץ, במהלכו נאסף הצמח לשימוש רפואי. עוד בשנות השלושים של המאה התשע-עשרה החלו להפיק מהצמח רכיבים נוגדי דלקת בשם סליצילאטים, וכשישים שנה לאחר מכן ייצרה חברת "באייר" הגרמנית את האצטיל-סליצילאט. ל"תרופת הפלא" החדשה הם קראו אספירין על שם "ספיריאה" – שמו הבוטני הישן של הצמח. ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת הפיליפנדולה כספציפית לטיפול בחומציות יתר בקיבה ובריפלוקס, וכצמח עדין המתאים אף לטיפול בילדים.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלווה.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחטא (דרכי השתן), מצמת, משקם/מזין רקמות ריריות, נוגד דלקת, נוגד זיהום, סותר חומצה.

שימושים מקובלים עיקריים
חומציות יתר בקיבה, כיב פפטי (אולקוס), צרבת, ריפלוקס, שלשול (אקוטי).

שימושים מקובלים משניים
דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), זיהומים ודלקות בדרכי השתן (אקוטי), כאבי מפרקים/שרירים, מחלות מעיים דלקתיות (IBD), קשיי עיכול (דיספפסיה), קשיי עיכול עם גזים, שלשול (כרוני).

בטיחות וזהירות
יש להימנע ממתן הצמח לאנשים הרגישים לאספירין; אין מידע על תופעות לוואי; יש לנקוט זהירות בשילוב עם תרופות נוגדות קרישה; יש לקחת את הצמח בנפרד מתוספי ברזל, ויטמיןB1 ותרופות או צמחים המכילים אלקלואידים (דוגמת תרופות המכילות אפדרין, אטרופין או קודאין), תרופות להרחבת סימפונות, טיילנול ואקמול. בשל תכולת הטאנינים הגבוהה עדיף להימנע משימוש במקרים של עצירות, אנמיה (כתוצאה מחוסר ברזל) ותת תזונה. כמו כן, יש לנקוט זהירות במצבים כיביים או דלקתיים במערכת העיכול; מחקרים שבוצעו עם הצמח השלם לא הצביעו על רעילות. בניסויים שנערכו עם החומר salicylaldehyde נמדד מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים; 0.5 גרם לכל קילו משקל.
הריון: שימוש מוגבל שנערך בנשים בתקופת ההריון לא הצביע על כל רעילות. מחקרים שנערכו בבעלי חיים בהם ניתנו מינונים גבוהים מאוד (400 מ"ג/ק"ג של salicylaldehyde) הצביע על רעילות לעוברים, אולם לא ברורה הרלוונטיות של ממצאים אלו לבני-אדם.
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש בהנקה, אולם יש לעשות כן במשנה זהירות ותחת פיקוח מקצועי.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 3-1 מ"ל TID.
חליטה: 2-5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מריר, מלוח, סופח, קריר, יבש.

השפעה רפואית
מסלק רוח-לחות-קור ומקל על כאבים. מיזע ומוריד חום:
- רוח-לחות-קור: כאבי מפרקים, שרירים, עצבים, אודם מקומי, נפיחות.
- רוח חום: כאבים בגוף, כאב ראש, חום.

משתן, מטפל ברעילות:
- רעלת מטבולית: יציאות עם ריח חריף, פריחות בעור, עייפות, דלקות מפרקים ורקמת חיבור.

מסלק חום ורעילות:
- חום ורעילות: פצעים מוגלתיים, קרבונקלים, דלקות - עיניים, חניכיים, עור, שרירים, מפרקים, דרכי שתן.
- חום ויובש בקיבה: רעב מוגבר, צימאון, פצעים בפה, חניכיים מודלקות, חומציות יתר בקיבה, כיב בקיבה.
- חום ולחות בשלפוחית: שתן כהה, השתנה כואבת.
- חום ולחות במעי הגס: כאב ודחיפות ביציאות.

סופח, מיבש לחות, מפסיק דימומים ומקדם התחדשות רקמות:
- הפרשות וגינאליות, שלשול, דימומים מהאף, הפה, מערכת העיכול, השתן והרבייה.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: salicin, salicylaldehyde, methyl salicylate, spiraein ,ethyl salicylate.
- טאנינים
- קומרינים
- תרכובות פלבונואידיות: quercetin, rutin

הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.
מחקר רוסי (1993) מצא כי צריכה פומית של תמציות מפרחי או זרעי הצמח הציגו פעילות נוגדת קרישה (Anti-coagulant) בתנאי מעבדה ובגוף החי.1

מחקר רוסי נוסף (1993) מצא כי שימוש חיצוני מקומי במרתח מהצמח הוביל לירידה בשיעור 39% בתדירות ההופעה של גידולים סרטניים בצווארהרחם ואיברי המין בעכברים ממין נקבה שנחשפו לחומר מסרטן. באותו הפרסום דווח גם כי בניסוי שבדק את השפעת משחה שהוכנה מהצמח על 48 מטופלים שסבלו מדיספלזיה של צוואר הרחם נמצא כי אצל 32 (67%) מטופלים חל שיפור במצב וב-25 (52%) מטופלים הייתה נסיגה מלאה של הדיספלזיה. המצב נשאר כך גם לאחר מעקב של 12 חודשים ב- 10 מהמטופלים מתוך ה-25 שבהם חלה נסיגה מלאה.2

מרתחים מהצמח היו יעילים במניעת כיבים בקיבה של חולדות כתוצאה מחשיפה לאספירין וכמו כן קידמו את ההחלמה של כיבים שנבעו מחשיפה לאתנול (אלכוהול).3-4

מרכיבי הצמח בעלי ההרכב הסליצילאטי אינם גורמים במיצויים אלו להשפעה דומה לזו הנגרמת מסליצילאיטים אחרים בהקשר זה, קרי גירוי רירית הקיבה. מחקרפינלנדי (2000) מצא כי תמצית מהצמח הציגה פעילות אנטי-מיקרוביאלית כנגד בקטריות שונות בתנאי מעבדה.5

הטנינים שבצמח הוכחו במעבדה (In vitro) כבעלי פעילות נגד מגוון של חיידקים6, ביניהם: Corynebacterium Diphtheria, Shigella Dysentericae ו Diplococcus Pneumoniae.
1. Izv Akad Nauk Ser Biol. 1993 Jul-Aug;(4):625-8.
2. Vopr Onkol. 1993;39(7-12):291-5.
3. Farmakol Toksikol. 1980 Nov-Dec;43(6):700-5.
4. Rastit Resur. 1977;13(4):661.
5. Int J Food Microbiol. 2000 May 25;56(1):3-12.
6. Tr. Khar'kovsk Farmats. Inst. 1962;2:23.