זהו עץ טרופי/סוב טרופי ירוק-עד ממשפחת הזוגניים המתנשא לגובה ממוצע של עשרה מטרים. העץ נפוץ באיי הודו המערבית (הקריביים), פלורידה, מרכז אמריקה והחוף הצפוני של דרום אמריקה. לגואיאקום פריחה כחולה בהירה ופרחיו משמשים כסמל הלאומי של ג'מייקה. פריו הינו בעל צורת לב אופיינית וצבע כתום עז, זרעיו אדומים ובהתייבשם הופכים שחורים.
התרבות האירופית נחשפה אל הגואיאקום עם גילוי יבשת אמריקה ע"י קולומבוס והוא נודע כעץ המשמש כמזור למחלות העגבת והשיגדון. הגואיאקום הינו העץ הכבד והדחוס ביותר בעולם ובשל משקלו הסגולי ישקע עד לקרקעית לכשיושם במים. הוא גדל באיטיות רבה, עמיד ביותר בפני חרקים ונזקי אקלים ושורד בטבע מאות שנים.
כיום, עיקר השימוש הרפואי בו הינו לטיפול במחלות שלד ומפרקים. עוצמת פעילותו בינונית והוא ניתן לשימוש לתקופה של מספר חודשים.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
ליבת העץ הכוללת שרף רב, השרף הטהור.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחטא (חיצוני), מייזע, מכייח ארומתי, ממריץ/מחמם, משלשל עדין, משפר זרימת דם היקפית, משתן מטבולי, מתמיר (אלטרטיבי), נוגד דלקת, נוגד זיהום, נוגד חמצון.
שימושים מקובלים עיקריים
דלקת מפרקים ניוונית (OA), דלקת מפרקים ריאומטית (RA), כאבי מפרקים/שרירים, שיגרון (ראומטיזם).
שימושים מקובלים משניים
כאבים ודלקות בגרון, ליקויים באספקת הדם ההיקפית, מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, עגבת, פיברומיאלגיה, שיגדון (גאוט).
בטיחות וזהירות
אין להשתמש בצמח במקרים של רגישות יתר ידועה כלפיו. דווח על מקרים של קונטקט דרמטיטיס כתוצאה ממגע בצמח. בשל ריכוז גבוה של שרפים הצמח עלול לגרות את רירית הקיבה ולכן יש לנהוג זהירות בשימוש בסובלים מגסטריטיס וכיב עיכולי.
מדד רעילות LD50 בחולדות עומד על מינון הגבוה מ – 5g\kg
הריון: מחקרים הראו השפעה מעודדת הפלה ועל-כן אין לעשות שימוש בצמח בתקופה זו.
הנקה: אין מידע מחקרי מספק אודות בטיחות השימוש בתקופת זו ולכן רצוי להימנע.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 90% אלכוהול, 1-2 מ"ל TID
מרתח: 1 גרם TID
כמרכיב בפורמולה: 15-20%
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
