מוצאו של הצמח, המשתייך למשפחת השומשומיים, בדרום ובמזרח אפריקה. הצמח היה ועודו מקובל מאד ברפואה המסורתית של אנשי שבט הקלהארי (Kalahari Bushmen) שמושבם במדבר קלהארי אשר במזרח אפריקה. הם השתמשו בצמח כתרופה נגד טווח רחב ביותר של בעיות רפואיות ותסמינים, בכללם: מחלות זיהומיות; שיגרון ומחלות מפרקים; כאבי ראש וכאבי מחזור; להורדת חום; להקלה ולזירוז תהליך הלידה; במינונים נמוכים שימש הצמח לטיפול בשלשול חמור,ובמינונים גבוהים – לטיפול בעצירות; כאבקה המעורבבת בשומן הוא שימש כמשחה לריפוי פציעות וכאבים חיצוניים.
ברפואת הצמחים המודרנית משמש הצמח בעיקר לטיפול במחלות מפרקים. עוצמת פעילותו בינונית.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
פקעת.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מוריד רמות שומנים/כולסטרול בדם, ממריץ ייצור מרה והפרשתה, ממריץ מרה, משכך כאבים, נוגד דלקת.
שימושים מקובלים עיקריים
דלקת מפרקים ניוונית (OA), שיגרון (ראומטיזם).
שימושים מקובלים משניים
יתר שומנים בדם, כאבי מפרקים/שרירים, נוקשות מערכת השלד, שיגדון (גאוט).
בטיחות וזהירות
קיימים דיווחים ספורים על תגובה אלרגית לצמח; תחושת אי נחות ברום הבטן היא תופעת הלוואי הנפוצה ביותר. שלשול וברדיקרדיה הם תופעות לוואי אפשריות נוספות;
יש לנקוט זהירות בשימוש באנשים הסובלים מעודף חומציות, מצרבות, ממחלות כבד או כליה ומאבני מרה; יש לנקוט זהירות בשילוב הצמח עם תרופות נוגדות קרישה, תרופות המסדירות את קצב הלב ותרופות נגד צרבות; הצמח אסור לשימוש באנשים הסובלים מכיבים או מדלקות במערכת העיכול; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עכברים; מעל 13.5 גרם לכל קילו משקל.
הריון: לצמח היסטוריה של שימוש במינונים נמוכים בתקופת ההריון (שימוש מסורתי ברפואה הדרום אפריקנית) . עקב אופיו המריר והמנקז של הצמח יש לנקוט זהירות בתקופה זו.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש בהנקה (במינונים נמוכים).
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 200-400 מ"ג TID.
מרתח: 1-2 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-25%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
