הצמח משתייך למשפחת המצליבים. בית גידולו הטבעי באזורי הקווקאז, מערב אסיה ומרכז אסיה ועד מזרח סיביר. למן העת העתיקה ניתן למצוא את הצמח גם בדרום ומרכז אירופה.
על פי הספרות המקצועית, ניתן להשתמש לחילופין בשורש הצמח Baphicacanthus cusia כמקור לחומר הרפואי Ban lan gen.
הרפואה הסינית המסורתית מתייחסת לעלי הצמח ולשורשיו כאל ישויות נפרדות, ולכל אחד מהם שם משלו,
העלים מכונים Da qing ye, ואילו השורשים Ban lan gen. בשורשי הצמח השתמשו הסינים בעיקר לטיהור חום, אש ורעילות, ולטיפול בזיהומים שונים. עוצמת פעילותו מתונה.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
שורש.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
אנטי-בקטריאלי, אנטי-ויראלי, אנטי-סרטני, מוריד חום, ממריץ/משפעל חיסון, נוגד דלקת, נוגד זיהום.
שימושים מקובלים עיקריים
דלקת אוזניים, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה, חום גבוה, כאבים ודלקות בגרון, מחלות ויראליות (טיפול), שפעת והצטננות.
שימושים מקובלים משניים
ברונכיטיס (אקוטי), גידולים ממאירים, דלקת הכבד (אקוטי), דלקת כיס/דרכי המרה, דלקת ריאות, הרפס, זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה, סינוסיטיס.
בטיחות וזהירות
תופעת לוואי מינורית אפשרית של שורש הצמח הינה תגובה אלרגית וסחרחורת; שימוש במינון יתר או שימוש ממושך עלול להיות רעיל לכליות.
הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך ההיריון.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש במהלך ההנקה.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 8-4 מ"ל TID
תמצית יבשה: 5:1, 500-200 מ"ג TID
מרתח: 9-3 גרם TID
כחלק מפורמולה: 30%-25%
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר