מוצאו של עץ זה בצפון אמריקה. המסורת הפיזיומדיקלית מייחסת לאגוז השפעה חיובית על תפקודי הכבד ועל מערכת העיכול התחתונה, כמו גם על זרימת הדם הפורטלית.
ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות בינונית, והוא משמש בעיקר לטיפול בתולעי מעיים ובעצירות כרונית.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
קליפת השורש, גזע.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
אנטי-פרזיטי, ממריץ/מניע, ממריץ מרה, מצמת, משלשל עדין, מתמיר (אלטרטיבי), סופח, קוטל תולעי מעיים.
שימושים מקובלים עיקריים
עצירות, תולעי מעיים.
שימושים מקובלים משניים
אקזמה, אבני מרה, טחורים, ליקויים בתפקודי הכבד, מחלות מעיים דלקתיות (IBD), פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה).
בטיחות וזהירות
לא ידועות תופעות לוואי או התוויות נגד.
הריון: הצמח אפשרי לשימוש בתקופה זו. רצוי שלא ליטול במינונים גבוהים.
הנקה: אין מספיק מידע
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID.
מרתח: 6-2 גרם TID.
כחלק מפורמולה : 30%-20%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר