בית גידולו הטבעי של שיח קטן ממדים זה במדרונות ההרים בפרו ובבוליביה. הצמח משתייך למשפחת ה-Krameriaceae, המקורבת למשפחת הקטניות. מקורו של השם העממי בניב המקומי, והוא מבטא את טבעו המשתרע של הצמח.
ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לצמח עדין בעל פעילות מתונה.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
שורש
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מטפל בפציעות (חיצוני), מצמת, נוגד דלקת, נוגד שלשול, עוצר דימום, עוצר הפרשות.
שימושים מקובלים עיקריים
דימומים ודלקות בחניכיים (חיצוני), כאבים ודלקות בגרון, שלשול (כרוני).
שימושים מקובלים משניים
דימומים לא תקינים מהרחם, טחורים (חיצוני), כיבים בחלל הפה (אפטות), שלשול (אקוטי).
בטיחות וזהירות
לא קיים מחקר עדכני לגבי הצמח. בהתחשב בתכולת הטאנינים הגבוהה שבו, ניתן להניח כי עדיף להימנע משימוש במקרים של עצירות, אנמיה (כתוצאה מחוסר ברזל) ותת-תזונה; יש ליטול הצמח בנפרד מתוספי ברזל, ויטמין B1 ותרופות או צמחים המכילים אלקלואידים דוגמת תרופות המכילות אפדרין, אטרופין או קודאין; תרופות להרחבת סמפונות; פאראצטמול (אקמול, טיילנול).
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול,3-1 מ"ל TID
מרתח: 2-0.5 גרם TID
כחלק מפורמולה: 20%-25%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
