מוצאו של הצמח באמריקה הצפונית, שם הוא גדל תחת העצים ביערות עד סמיכים ויבשים.הצמח נחשב למקובל ביותר ברפואה האינדיאנית המסורתית, ושימושו בה מקביל לשימוש האירופאי בעלי הפטל. האינדיאנים נהגו להשתמש בו במהלך השבועות האחרונים להיריון, כדי להקל על הלידה המתקרבת. ברפואה זו שימש הצמח גם לטיפול בחולשת מערכת העיכול, לטיפול בהפרעות שינה, בכאבי מפרקים, בחולשת שלפוחית השתן, בבצקות ובשלשולים.גם המרפאים האקלקטיים של המאה ה-19 עשו במיצ'לה שימוש נרחב, וייעדו את הצמח בעיקר לטיפול בכאבי מחזור ובווסת שופעת.
ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות מתונה, והוא מותווה בעיקר לטיפול בכאבי מחזור ולקראת הלידה.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלווה.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מצמת, מקדם/מסדיר מחזור חודשי, משפר תנובת חלב אם, נוגד עווית (רחם), עוצר דימום, תומך בהריון, תומך בלידה.
שימושים מקובלים עיקריים
אל-וסת (אמנוריאה), כאבי מחזור, לידה (תמיכה).
שימושים מקובלים משניים
אי-סדירות מחזור חודשי, דימומים לא תקינים מהרחם, הנקה (תמיכה), וסת שופעת, צירי לידה מוקדמים, שמירת הריון (חשש מהפלה).
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 3-5 מ"לTID.
חליטה: 4-2 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 25%-30%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
