איכויות
מריר, קריר, יבש
השפעה רפואית
מניע צ'י הלב.
- תקיעות צ'י הלב: יתר לחץ דם, תעוקת חזה.
מסלק חום, לחות ורעילות.
- חום, לחות ורעילות: זיהומים שונים ודלקות, שיגדון.
תרכובות פנוליות:
- טאנינים
- תרכובות פלבונואידיות: luteolin, luteolin-7-O-glucoside, apigenine-7-O-glucoside
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: גליקוזידים אירידואידיים מרירים דוגמת oleuropein, ligustroside
- טריטרפנים: oleanolic acid, maslinic acid, beta- amyrin
- סטרולים: oleasterol
אלקלואידים: cinchonidine ,cinchonine
תרכובות פוליסכרידיות: סיבים (18%), אוליגוסכרידים
ויטמינים: כולין
מינרלים: סידן, זרחן
מחקרים קליניים שנערכו עם שמן שהופק מפרי הזית, וניתן לקבוצות שונות של מבוגרים הדגימו כי צריכת שמן הזית הפחיתה לחץ דם סיסטולי במבוגרים ללא יל"ד וגם במבוגרים שסבלו מיל"ד, אך לא בהכרח הפחיתו לחץ דם דיאסטולי בקבוצות אלו.1,2,3
במחקר קליני שנערך בחולים עם סינדרום מטבולי ניתנה במשך שנתיים כמות יומית של 8 גרם שמן זית. התוצאות הצביעו על הפחתה בתנגודת לאינסולין, הפחתה במשקל הגוף ובסיכונים למחלות קרדיו-ואסקולריות.4
במחקר קליני שנערך בהשתתפות מתנדבים בריאים, חולים עם דיסליפידמיה (רמות גבוהות של שומנים בדם) קלה וחולי סוכרת מסוג II הושווה שימוש בשמן זית עם שימוש בשמנים הבאים: חמאה, שמן חמניות, שמן פשתה, שמן לפתית, שמן אגוזים ושמן דגים. ההשוואה הייתה לטווח ארוך, לטווח בינוני או קצר. השימוש בשמן הזית נתן את התוצאות החיוביות ביותר יחסית לכל שאר השמנים, אם כי התוצאות לא תמיד היו עקביות.5-8
מחקרים בבעלי חיים הדגימו כי לחומצות השומניות הלא-רוויות שבשמן הזית תכונות נוגדות דלקת, מפחיתות רמות כולסטרול וכן מפחיתות שכיחות סרטן המעי הגס בחולדות.9
במחקר קליני שבו ניתנה לחולים כמות של 54 גרם שמן זית ליום, נצפתה הפחתה משמעותית בסיכון לאוטם שריר הלב.10
למרכיב האירידואידי של עלי הזית, oleuropein תכונות נוגדות חמצון.11
מחקרים בבעלי חיים הדגימו כי לתמצית מהעלים השפעה היפוגליקמית (מורידת רמות סוכר בדם), הן ברמת שחרור האינסולין והן ברמת שיפור הקליטה של גלוקוז בתאים. הפעילות ההיפוגליקמית הייתה גבוהה יותר בדגימות עלי זית שנאספו בעונת החורף.12
תמציות מעלי זית נמצאו כבעלות תכונות אנטי-בקטריאליות חזקות כנגד מגוון רחב של חיידקים דוגמת: E. coli, Pseudomonas aeruginosa, S. aureus, K. pneumoniae, Trichophyton mentagrophytes, Microsporum canis, T. rubrum and Candida albicans. ההשערה היא כי אולאורופאין הופך בגוף ל-elenoic acid אשר מונעת את השכפול של נגיפים וחיידקים.13,14
תמציות מעלי הזית נמצאו גם כבעלות תכונות פוטנציאליות כנוגדות וירוס האיידס.15מחקרים רבים בבעלי חיים הוכיחו פעילות אנטי-אריטמית, נוגדת עווית ומרחיבת כלי דם, פעילות משתנת, פעילות מפחיתת יתר לחץ דם ומפחיתת כולסטרול של עלי הזית.16,17,18
מחקר עדכני הראה כי השימוש ברכיבים פעילים בעלי תכונות נוגדות חמצון המצויים בעלי זית סייעו בשיקום תאי אנדותל של כלי דם, ובכך סייעו גם בהפחתת רמות דלקת וגם בהפחתת לחץ הדם.18
במחקר עדכני מ-2006 שנערך בארנבות הודגם כי לאירידואיד oleuropein יתרון אפשרי בעיכוב היפרגליקמיה ועקה חימצונית בארנבות חולות בסוכרת. כמו כן נמצא כי מרכיב זה יכול לסייע במניעת סיבוכי סוכרת הקשורים לעקה החימצונית.19
למרכיבoleuropein מיוחסת גם פעילות אנטגוניסטית לסידן ופעילות מעודדת ייצור ניטריק אוקסיד (NO) על ידי תאים מאקרופאגיים בעכברים. 20,21
בניסוי שנערך בחולדות הודגם כי לתמצית מימית של עלי זית אשר ניתנה במשך שבועיים הייתה השפעה על בלוטת התריס, בהגדילה רמות T3 ובהפחיתה רמות TSH. דבר זה מצביע על תמיכה אפשרית של הצמח בבלוטה במצבי חסר, כנראה, במנגנון של משוב חוזר וללא קשר לבלוטת יותרת המוח.22
1. Psaltopoulou T, Naska A, Orfanos P, Trichopoulos D, Mountokalakis T, Trichopoulou A. Olive oil, the Mediterranean diet, and arterial blood pressure: the Greek European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition (EPIC) study. Am J Clin Nutr . 2004;80:1012-1018.
2. Perona JS, Canizares J, Montero E, Sanchez-Dominguez JM, Ruiz-Gutierrez V. Plasma lipid modifications in elderly people after administration of two virgin olive oils of the same variety ( Olea europaea var. hojiblanca ) with different triacylglycerol composition. Br J Nutr . 2003;89:819-826.
3. Perona JS, Canizares J, Montero E, et al. Virgin olive oil reduces blood pressure in hypertensive elderly subjects. Clin Nutr . 2004;23:1113-1121.
4. Esposito K, Marfella R, Ciotola M, et al. Effect of a mediterranean-style diet on endothelial dysfunction and markers of vascular inflammation in the metabolic syndrome: a randomized trial. JAMA . 2004;292:1440-1446.
5. Visioli F, Caruso D, Grande S, et al. Virgin Olive Oil Study (VOLOS): vasoprotective potential of extra virgin olive oil in mildly dyslipidemic patients. Eur J Nutr . 2005;44:121-127.
6. Bellido C, Lopez-Miranda J, Blanco-Colio LM, et al. Butter and walnuts, but not olive oil, elicit postprandial activation of nuclear transcription factor kappaB in peripheral blood mononuclear cells from healthy men. Am J Clin Nutr . 2004;80:1487-1491.
7. Aguilera CM, Mesa MD, Ramirez-Tortosa MC, Nestares MT, Ros E, Gil A. Sunflower oil does not protect against LDL oxidation as virgin olive oil does in patients with peripheral vascular disease. Clin Nutr . 2004;23:673-681.
8. Papas A, Stacewicz-Sapuntzakis M, Lagiou P, Bamia C, Chloptsios Y, Trichopoulou A. Plasma retinol and tocopherol levels in relation to demographic, lifestyle and nutritional factors of plant origin in Greece. Br J Nutr . 2003;89:83-87.
9. Bartoli R et al (2000) Gut 46:191.
10. Fernandez-Jarne E et al (2002) Int. J. Epidemiol. 31(2):474.
11. Montilla MP, Agil A, Navarro MC, Jimenez MI, Garcia-Granados A, Parra A et al. Antioxidant activity of maslinic acid, a triterpene derivative obtained from Olea europaea. Planta Med 2003;69:472-4.
12. Gonzalez M, Zarzuelo A, Gamez MJ, Utrilla MP, Jimenez J, Osuna I. Hypoglycemic activity of olive leaf. Planta Med 1992;58:513-5.
13. Markin D, Duek L, Berdicevsky I. In vitro antimicrobial activity of olive leaves. Mycoses 2003;46:132-6.
14. Horn C. Olive leaf to fight infection. Natural Health 2000;30:40.
15. Lee-Huang S, Zhang L, Huang PL, Chang YT, Huang PL. Anti-HIV activity of olive leaf extract (OLE) and modulation of host cell gene expression by HIV-1 infection and OLE treatment. Biochem.Biophys.Res Commun. 2003;307:1029-37.
16. PDR for Herbal Medicines. Montvale, NJ: Medical Economics, 1998.
17. Somova LI, Shode FO, Ramnanan P, Nadar A. Antihypertensive, antiatherosclerotic and antioxidant activity of triterpenoids isolated from Olea europaea, subspecies africana leaves. Journal of Ethnopharmacology.Vol.84(2-3)()(pp 299-305), 2003. 2003;299-305.
18.Parzonko A, Czerwińska ME, Kiss AK, Naruszewicz M, Phytomedicine. 2013 Sep 15;20(12):1088-94.
19. Al-Azzawie HF et al. Life Sci. 2006 Feb 16;78(12):1371-7. Epub 2005 Oct 19.
20. Rauwald H et al (1994) Phytother. Res. 8(3):135.
21. Visioli F et al (1998) Life Sci. 62:541.
22. . Al-Qarawi A et al. Phytother Res. 2002 May;16(3):286-7.
