הרימניה הינה אחד מהצמחים המקובלים ביותר בשימוש ברפואה הסינית המסורתית.
ברפואה זו מבדילים בין השורש המיובש (Sheng di huang), לו
מיוחסת השפעה מצננת מעט, לבין השורש המבושל (Shu di huang), הנחשב לחמים ולמזין יותר. על פי הרפואה הסינית פועלת הרימניה על מרידאני הלב, הכבד והכליות.
ברפואת הצמחים המודרנית מיוחסת לצמח עוצמת פעילות עדינה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
שורש.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
אדפטוגן, מוריד חום, מוריד רמות סוכר בדם, ממריץ מרה, משלשל עדין, משקם אדרנל, נוגד דלקת, עוצר דימום.

שימושים מקובלים עיקריים
דלקת מפרקים ריאומטית (RA), חום גבוה, סרפדת.

שימושים מקובלים משניים
אסטמה, דלקת הכבד (כרוני), דלקת הכליות, יתר סוכר בדם, כיבים בחלל הפה (אפטות), נדודי שינה (אינסומניה), סוכרת, עוררות מינית מופרזת, עצירות, צמא מוגבר, תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה).

בטיחות וזהירות
הצמח אסור לסובלים משלשולים; לפי הרפואה הסינית המסורתית הצמח אסור לשימוש במצבים של חולשה מתמשכת.
הריון: שימוש מוגבל לא הצביע על רעילות לעוברים. מחקר בודד שנערך בבעלי חיים הצביע על פוטנציאל נזק לעוברים. לא ברורה מידת הרלוונטיות של ממצאים אלו לבני אדם.
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש בתקופה זו.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה 1:3 , 25% אלכוהול + 25% גליצרין, 5-2 מ"ל TID.
תמצית יבשה 5:1, 400-200 מ"ג TID.
מרתח, 9 -3 גרם TID.
כמרכיב בפורמולה 30%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מריר, מתקתק, קריר.

השפעה רפואית
מטהר חום ומצנן את הדם:
- לטיפול במחלות חום המלוות בחום גבוה וצמא. משמש גם לדימומים הנובעים מעודף חום בדם.

מזין את היין ויוצר נוזלים:
- לתסמונות של חוסר יין עם סימנים של עודף חום ותסמינים דוגמת יובש בפה, חום מתון אך מתמשך ועצירות.

מצנן אש עודפת של הלב:
- הפרעות שינה, חום.

הערות
הצמח אסור לשימוש במקרים של חוסר בטחול
המלווה בלחות ובמקרים של חוסר יאנג. הצמח אסור לשימוש בנשים הרות הלוקות
בחוסר דם, חוסר בטחול או חוסר בקיבה.
תרכובות פנוליות:
פנולים פשוטים: הפניל פרופנואיד גליקוזיד rehamannin, (jionosides) Phenethyl alcohol glycosides.
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: גליקוזידים אירידואידיים - aucubin, catalpol, ajugol, rehmanniosides A-D
Jioglutosides, rehmaglutins A-D
- סטרולים: stigmasterol ,beta-sitosterol ,ampesterol
חומצות אמינו: 16 חומצות אמינו, כולל כמות גבוהה של ארגינין (4.2-8.7%)
מינרלים: אשלגן, סידן, מגנזיום, ברזל, נחושת, מנגן, אבץ
תרכובות פוליסכרידיות: כמויות גבוהות של אוליגו-סכרידים, בעיקר: STACHYOSE.
חומרים נוספים: גליקוזידים שונים ואחרים, גלוקוזאמין.
אחת הפעילויות של הצמח היא עיכוב מטבוליזם של קורטיזון
בתאי הכבד. החוקרים סבורים כי החומרים הפעילים בצמח מתחרים על רצפטורים הקשורים בספיגה ובפירוק של קורטיזון, ובכך מאטים את קצב פירוקו.1

במחקר קליני מבוקר נצפה שיפור משמעותי במצבם של חולים הסובלים מהפטיטיס כרוני, כולל שיפור בתסמינים, הפחתה בגודל הכבד ושיפור תפקודי הכבד.2

תוצאות שני מחקרים סיניים (2004) מעידות על כך שתמציות מהצמח גורמות להשפעה היפוגליקמית בחולדות אשר נגרמה אצלם היפרגליקמיה בעקבות מתן של גלוקוז, אדרנלין, ואלוקסן (Alloxan – חומר שמשמש לגרימת מודל של סוכרת בבעלי חיים). נמצא כי מנגנון הפעולה של מרכיבים אוליגוסכרידים (Oligosaccharide) מהצמח על המטבוליזם של גלוקוז הוא באמצעות השפעה על בלוטת האדרנל, וכי יש לו קשר עם המערכת הניאורו-אנדוקרינית.3,4
1. Acta Academiae Medicinae Primae Shanghai. 1980;7(1):37-42.
2. Bensky, D. & Gamble, A. (1986) in “Chinese Herbal Medicine - Materia Medica” p. 190.
3. Pharmazie. 2004 Jul;59(7):552-6.
4. J Ethnopharmacol. 2004 Jan;90(1):39-43.