Rosmarinus officinalis - ראן בוטניקס

אינדקס צמחי מרפא

מקורו של הצמח, המשתייך למשפחת השפתניים, במזרח התיכון ובדרום צרפת והוא נפוץ כגידול מסחרי בארצות רבות.
אגדות רבות נפוצו על אודותיו של צמח רב שנתי זה, הידוע גם
כ"צמח הזיכרון". מלומדים יוונים נהגו להניח מעט רוזמרין בשערם בזמן למידה, לצורך שיפור יכולת הריכוז. הצמח הריחני הוחלף בין חברים כסמל לנאמנות ואף נזרק על קברם של מתים. במצרים העתיקה נקברו הפרעונים עם הצמח.
בארצות שונות רווחה האמונה כי לרוזמרין כוחות מאגיים ויכולת לגרש שדים. הצמח נשרף בחדרי חולים כמחטא והשתמשו בו בניסיון להדוף מגפות.
השמן הנדיף הינו המרכיב החשוב בצמח, והוא מכיל Rosemary
Camphor. לחומר זה מיוחסת השפעה כללית מחזקת על מחזור הדם ועל מערכת העצבים, בעיקר בחלקיה האחראים על עצבוב כלי-הדם.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הרוזמרין לבעל עוצמת פעילות בינונית, והוא מותווה בעיקר למצבים של חולשה הנזקקים לתמיכה ולהמרצה.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלים.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחזק, מחזק/מזין מערכת העצבים, מחזק לב, מייזע, ממריץ/מחמם, ממריץ קיבה, מעורר, מעלה לחץ דם, משפר זרימת דם היקפית.

שימושים מקובלים עיקריים
חולשת מערכת העצבים, ליקויים באספקת הדם ההיקפית, תשישות וחולשה.

שימושים מקובלים משניים
אלצהיימר, חולשת מערכת העיכול, כאבי מפרקים/שרירים, כאבי עצבים, כושר ריכוז לקוי, לחץ דם נמוך, מגרנה, נוקשות מערכת השלד, נשירת שיער*, שיגרון (ראומטיזם), שיטיון (דמנסיה).

*בשימוש חיצוני.

בטיחות וזהירות
תגובה אלרגית מקומית (בשכיחות נמוכה ביותר) יכולה להתרחש כתוצאה ממגע עם תמצית או שמן נדיף של הצמח; אין ליטול את הצמח במשולב עם תוספי ברזל או בזמן הארוחה; במחקר קליני נמצא כי נטילה משותפת של רוזמרין וברזל צמצמה משמעותית את ספיגת הברזל; יש לנקוט זהירות בשילוב עם תרופות כימותרפיות;
מינון יתר עלול לגרום להרעלה. אין מידע על המינון המדויק הגורם להרעלה. מדד רעילות LD 50: בניסוי עם חולדות; שמן נדיף של הצמח; 5 מ"ל לכל קילו משקל.
הריון: קיימים חילוקי דעות בנושא. באופן מסורתי שימש הצמח לגרימת הפלה (יחד עם צמחים נוספים) ובספרות הקלאסית הוא נאסר לשימוש במהלך תקופה זו. למרות זאת, מחקרים אשר נערכו בבעלי חיים לא הצביעו על נזק או על השפעות רעילות לעוברים. לדעת הכותבים, הצמח אינו מומלץ לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש במהלך תקופה זו.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה 1:3, 60% אלכוהול, 2-4 מ"ל TID.
חליטה, 2-4 גרם TID.
שמן נדיף : 1-3 טיפות TID.
כחלק מפורמולה: 20%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
פיקנטי, מעט מתוק, חמים, יבש.

השפעה רפואית
מחזק יאנג, ממריץ ומסלק קור ולחות:
- חוסר יאנג בלב: גפיים קרות, דיכאון, ביישנות, כהות חושים, תת חום, תת לחץ דם.
- חוסר צ'י בריאות ובלב: פלפיטציות, קוצר נשימה, לחץ בחזה, עייפות.
- לחות קרה בטחול: הפרעות עיכול, יציאות רכות, שלשולים כרוניים.
- חוסר צ'י בטחול: חולשת טחול ולבלב, חוסר תיאבון, עייפות.
- חולשת מערכת העצבים: דיכאון, בלבול, ירידה בזיכרון, בעיות דיבור וראייה.
- חוסר ביאנג בריאות ובכליות: עייפות, דיכאון, צפצופי נשימה.

מסלק רוח\לחות\קור, פותח את הסינוסים ומסלק ליחת קור:
- רוח קור: רתיעה מקור, צמרמורות, כאבים בגוף, שיעול.
- רוח-לחות-קור: כאבי מפרקים, כאבי עצבים.
- ליחת קור בראש: גודש בסינוסים , כאבי ראש פרונטליים.
- ליחת קור בריאות: שיעול פרודוקטיבי עם כיח לבן, ברונכיטיס.

מעצים יאנג וצ'י רבייה:
- חוסר יאנג בכליות: ברכיים חלשות, כאבי גב תחתון, חוסר חשק מיני, חוסר פוריות, אין אונות, הפרשות וגינאליות לבנות.
- קור ברחם: וסת מאחרת, כאבי מחזור, אל וסת, תסמונת קדם וסתית.

תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: rosmarinic acid, chlorogenic acid, caffeic acid
- טאנינים
- תרכובות פלבונואידיות:
apigenin, diosmetin, diosmin, luteolin, cirsimarin, homoplantiginin,
phegopolin, genkwanin, 6-methoxygenkwanin, hispidulin, hesperidin,
sinensetin
תרכובות איזופרנואידיות:
- מונוטרפנים: cineole, linalool, limonene, camphor, camphene, borneol
- ססקוויטרפנים: caryophyllene
- דיטרפנים:
rosmaricine (= carnosic acid), picrosalvin (= carnosol),
carnosilic acid, rosmariquinone

- טריטרפנים: ursolic acid, oleanolic acid
- סטרולים
חומצות אורגניות
ויטמינים: ויטמין B1, B3, C
מינרלים: סידן, אשלגן, מגנזיום, זרחן, אבץ ומינרלי קורט

הצמח מכיל שמן נדיף (1%) הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

מרבית המחקרים נערכו בשמן האתרי המופק מהצמח.

ניסוי קליני אמריקאי (1998) בדק השפעה של שני שמנים אתריים (לבנדר ורוזמרין) על מצב העירנות ומצב הרוח של 40 מבוגרים. המשתתפים התבקשו לעבור מבחן מתמטי פשוט לפני ואחרי החשיפה
לשמנים, שנמשכה 3 דקות. הקבוצה שנחשפה לשמן האתרי של רוזמרין הציגה ערנות מוגברת בבדיקת EEG, הבודקת תדרים של גלים במוח ומעידה על מצבי ערנות ושינה. במבחן שבדק את רמת העצבנות הציגו המטופלים בקבוצת המחקר תוצאות נמוכות יותר, מה שמעיד על רמת עצבנות נמוכה יותר. המטופלים גם דיווחו על תחושות רוגע וערנות והיו מהירים יותר בהשלמת המבחן המתמטי לאחר החשיפה לשמן האתרי. עם זאת, לא נצפה הבדל ביכולת הדיוק שלהם במבחן.1

שאיפה של השמן האתרי גרמה לעלייה בשיעור פי ארבע בפעילות הלוקו-מוטורית (כושר התנועה) בעכברים.2

השמן האתרי של הצמח נמצא כבעל פעילות אנטי-בקטריאלית ואנטי-פטרייתית כנגד מגוון רחב של אורגניזמים במבחנים שונים.3,4

מחקר בריזלאי (2000) הצביע על פעילות נוגדת-דלקת
של תמצית מימית-אלכוהולית (70% אלכוהול) מהצמח. התמצית הפחיתה את הנגע הכיבי שנגרם במערכת העיכול של חולדות אשר נגרם כתוצאה מחשיפה למספר חומרים.עוד נמצא כי מנגנון הפעולה של התמצית אינו קשור להשפעה על NO ו/או על פרוסטגלנדינים.5

השמן האתרי של הצמח הציג פעילות נוגדת-עווית על שרירים חלקים בחולדות, ארנבים ושרקנים.6-8

מחקר צרפתי (0991) הראה כי תמצית הצמח גרמה להפחתה משמעותית בממדי הנזק שנגרם לתאי כבד של חולדות בעקבות חשיפה לחומר רעיל בשם Tert-butyl 1-hydroperoxide.9

1. Int J Neurosci. 1998 Dec;96(3-4):217-24.
2. Planta Med. 1987 Aug;53(4):315-8.
3. Lett Appl Microbiol. 1999 Apr;28(4):291-6.
4. J Ethnopharmacol. 1993 Aug;39(3):167-70.
5. J Ethnopharmacol. 2000 Jan;69(1):57-62.
6. J Ethnopharmacol. 1991 May-Jun;33(1-2):57-62.
7. Planta Med. 1980 Dec;40(4):309-19.
8. Planta Med. 1989;55:106-107.
9. Planta Med. 1990 Apr;56(2):171-4.