זהו עשב רב-שנתי ממשפחת הארכוביתיים שמוצאו באירופה ובאפריקה והגדל כיום גם בחלקים רבים נוספים של הכדור. הצמח מתנשא עד לגובה 120 ס"מ. עליו מאורכים, מסולסלים בשפתם, הפרחים מסודרים בגושים היוצאים מבסיסי העלים בצורה ספירלית וצבעם אדום-ירוק, הפריחה בקיץ. השורש, המשמש למטרות רפואיות, מאורך ומעובה ומצטיין בקליטה רבה של ברזל מהאדמה.
הרומאים השתמשו בצמח לטיפול במחלות עור, והילידים של יבשת אמריקה עשו בו שימוש לטיפול בפצעים ובפורונקלים. קיים תיעוד של מאות שנים אודות שימוש במיני חומעה לטיפול במחלות עור כרוניות, מחלות רעלניות, בגודש במערכת הלימפה ובמחלות כבד. עלי הצמח שימשו גם באופן קולינארי בסלטים, מרקים ומיני תבשילים.
ברפואת הצמחים המודרנית מסווגת החומעה כצמח מתמיר בעל עוצמת פעילות בינונית, המתאים לשימוש ממושך והמותווה בעיקר לטיפול במחלות עור רעלניות כרוניות.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
שורש.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
ממריץ ייצור מרה והפרשתה, משלשל עדין, מתמיר (אלטרטיבי).

שימושים מקובלים עיקריים
עצירות, פסוריאזיס.

שימושים מקובלים משניים
אבני מרה, דלקת מפרקים ריאומטית (RA), דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס), סרפדת, פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), פרונקלים וזיהומים תת-עוריים.

בטיחות וזהירות
לא ידועות תופעות לוואי הנגרמות כתוצאה משימוש במינונים רפואיים של הצמח, למעט שלשול הנגרם באופן בלתי שכיח; תיאורטית, צמחים המכילים אנטרוקינונים אסורים לשילוב עם צמחים או עם תרופות הגורמים למחסור באשלגן, דוגמת תרופות משתנות, קורטיקוסטרואידים, תרופות להסדרת קצב לב, דיגוקסין ו-lycyrrhiza. בשל הכמות המעטה של האנטרוקינונים בצמח, הסבירות לקיום התוויות נגד אלו קטנה ביותר; לא נמצאו דיווחים בספרות לגבי הרעלה שנגרמה מהשורש, אולם שימוש בעלים גרם להרעלה קטלנית בכבשים ובאדם בן 53 אשר אכל כמות גדולה של העלים בסלט. התוצאות הקטלניות נבעו מהימצאותם של אוקסלטים, אשר תכולתם גבוהה רק בעלים; הצמח אסור לשימוש במצב של חסימת מעיים.
הריון: על אף העדר ראיות המצביעות על נזק או על רעילות לעוברים, הצמח אינו מומלץ לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש בתקופה זו, אולם יש לעשות כן תחת פיקוח מקצועי בלבד.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 0.5-1.5 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 150-300 מ"ג TID.
מרתח: 2-5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 20%-25%.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
מריר, חמוץ, קר, יבש.

השפעה רפואית
מסלק חום, לחות ורעילות.
- חסימות לחות חמה \ קרה: עייפות, כאבי מפרקים, גודש לימפתי, שיגרון ושיגדון.
- רוח\ לחות\חום בעור: פריחות, גרד, אקזמה, סרפדת, פסוריאזיס.
- חום ורעילות: מורסות ופרונקלים, אבצסים, דלקת גרון.
- לחות חמה במעיים: שלשול, יציאות שורפות, דיזנטריה.

מניע צ'י הכבד והמעיים.
-תקיעות צ'י הכבד עם לחות חמה: טעם מר בפה, הפרעות עיכול, עצירות, כאב ראש, שינויים תכופים במצב הרוח, צהבת, ליקויים בעיכול שומנים.
- תקיעות צ'י המעיים: עצירות כרונית.

מזין דם.
- חוסר דם: חולשה, וסת מועט, וסת מאחר, אנמיה.
תרכובות פנוליות:
- טאנינים (3-6%): בעיקר- catechol
- אנטראקינונים (2-4%): גליקוזידים של: ,emodin, nepodin, chrysophanol, physcion
chrysophanein, chrysophanic acid (rumicin), chrysophanin, rheochrysin
תרכובות איזופרנואידיות:
קרוטנואידים: beta –carotene
תרכובות פוליסכרידיות: סיבים (12%)
חומצות אורגניות: oxalic acid
ויטמינים: B1, B2, B3, פרו-ויטמין A
מינרלים: אשלגן, סידן, מגנזיום, זרחן, אבץ, סלניום, כרום, קובלט ומינרלי קורט נוספים.
מחקר טורקי (2001) מצא כי תמצית אתרית (Ether) של עלים וזרעים מהצמח, וכן תמצית אתנולית (Ethanol) של העלים, הציגו פעילות אנטי-מיקרוביאלית כנגד החיידקים Staphylococcus aureus ו- Bacillus subtilis.1
1. J Agric Food Chem. 2001 Aug;49(8):4083-9.