הצמח גדל באסיה ובאירופה. בעבר שימש הצמח לחיזוק העיניים והראיה ולבעיות שונות הקשורות במערכת העצבים דוגמת כאבי ראש ואפילפסיה. השמן המופק מעלי הצמח משמש כטיפות אוזניים ולמריחה על טחורים ודליות, וכן לכאבי שרירים ומפרקים.
ברפואת הצמחים המודרנית הוא נחשב לצמח בעל עוצמת פעילות בינונית, המשמש בעיקר לטיפול בבעיות כלי דם וכאמנוגוג.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלווה.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מקדם/מסדיר מחזור חודשי, ממריץ/מחמם, נוגד דלקת, נוגד עווית.
שימושים מקובלים עיקריים
אל-וסת (אמנוריאה), דליות, דלקת אוזניים (חיצוני), טחורים (חיצוני).
שימושים מקובלים משניים
אי-סדירות מחזור חודשי, דלקת הוורידים, ורידי רגליים תפוחים וכואבים (חיצוני), ורידי רגליים תפוחים וכואבים, טחורים, כאבי מחזור, כאבי מפרקים/שרירים (חיצוני).
בטיחות וזהירות
עקב תכולה של פוראנוקומרינים הצמח עשוי להגביר רגישות לקרינה על סגולית (UV). קיימים דיווחים בודדים על התפתחות דלקות בעור כתוצאה מנטילת הצמח. יש לנקוט משנה זהירות עם אנשים בהירים או רגישים בעת חשיפה לשמש או קרינת UV; הצמח אסור לשימוש באנשים הסובלים מאי ספיקה של הכליות; מדד רעילות LD 50: בניסוי עם עזים: 5 גרם לכל קילו משקל.
הריון: הצמח אסור לשימוש במהלך תקופה זו.
הנקה: אין מספיק מידע בנושא אך מוטב שלא להשתמש בצמח במהלך תקופה זו.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 3-1 מ"ל TID.
שמן מושרה: 1:3 לשימוש חיצוני.
חליטה: 1-0.5 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 30%-20%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר