זהו עץ המתנשא עד לגובה 14 מטר, המשתייך למשפחת הלבניים.
השרף הבלזמי של עץ הלבנה מופק בארצות בית גידולו הטבעי של הצמח, סומאטרה וג'אווה, מעצים שגילם 10-5 שנים. השרף מקובל מאוד ברקיחה ובקוסמטיקה הטבעית כחומר מחטא, מייצב ומשמר.
מין הלבנה היחידי הגדל בר בישראל הוא הלבנה הרפואי ( Styrax officinalis), הנפוץ ביערות ובחורשים בעיקר אזורים ההרריים של הארץ, מדרום הרי יהודה ועד החרמון.
ברפואת הצמחים המודרנית משמש הלבנה בעיקר לטיפול חיצוני בפצעים ובכיבים. עוצמת פעילותו בינונית.

חלקי הצמח בשימוש רפואי
שרף בלזמי המופק מקליפת הגזע.

השפעה ידועה בספרות המקצועית
מחטא (חיצוני), מטפל בפציעות (חיצוני), מכייח ארומתי, מצמת.

שימושים מקובלים עיקריים
כיבים (חיצוני), פציעות (חיצוני).

שימושים מקובלים משניים
ברונכיטיס (כרוני), זיהומים ודלקות במערכת הנשימה העליונה*, כיבים בחלל הפה (אפטות), פיסורה (חיצוני).

בטיחות וזהירות
התכשיר הרשמי Co. Benzoin Tinc. B.P. , המכיל בין שאר מרכיביו גם שרף בלזמי בנזואין, נמצא כבעל פוטנציאל אלרגני. יש להימנע משימוש באנשים בעלי נטייה ידועה לתגובה של קונטקט דרמטיטיס.
יש להימנע משימוש פנימי ארוך טווח.
הריון: הצמח מתאים לשימוש חיצוני במהלך תקופה זו.
הנקה: הצמח מתאים לשימוש חיצוני במהלך תקופה זו.

אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:10, 90% אלכוהולB.P.C) ), 5-2.5 מ"ל TID .
טינקטורה מורכבת: Co. Benzoin Tinc. B.P. , 4-2 מ"ל TID.
שרף גלמי באבקה: 1.5-0.3 גרם TID.
שרף נוזלי: 5%-1% בבסיס מתאים לשימוש חיצוני.

**הטינקטורה בשימוש חיצוני למריחה מקומית או כתרסיס לא מדולל.

מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר

איכויות
פיקנטי, מריר, מצמת, חמים עם פוטנציאל מקרר, יבש.

השפעה רפואית
פותח את הפתחים ומניע צ'י:
- לטיפול במקרים של איבוד ההכרה והזיות, עם תחושת חנק.

מעצים את הדם ומניע צ'י:
- לכאבים בחזה ובבטן על רקע של תקיעות דם וצ'י.

מטהר חום ורעילות:
- חום ורעילות: מורסות, כיבים, דלקות גרון.
תרכובות פנוליות:
- פנולים פשוטים: benzoic acid, cinnamic acid, vanillin, styrene, benzaldehyde
אסטרים של חומצה בנזואית וחומצה צינאמית, בעיקר:
coniferyl benzoate, coniferyl cinnamate, cinnamyl cinnamate,
phenylpropyl cinnamate
- תרכובות איזופרנואידיות:
טריטרפנים: siaresinolic acid, sumaresinolic acid
הפרקציה הליפופילית של הצמח מעוררת פעילות בולענית של תאי דם לבנים, ואילו נגזרות החומצה הצינאמית הן אנטי-מוטגניות.1,2
1. Delaveau P et al (1980) Planta Med. 40:49.
2. Mitscher L et al (1992) Mutat Res. 267(2):229-41.