זהו שיח קטן ממשפחת הטורנריים שמוצאו ביבשת אמריקה והגדל בר במכסיקו, בטקסס בקליפורניה, בחלקים סוב-טרופיים של דרום אמריקה וכן בנמיביה. הצמח מחבב אקלים חם ולח, ופורח בצהוב בתקופת הקיץ, אז גם נאספים עליו לצרכים רפואיים. הדמיאנה שימשה את בני המאיה לטיפול בסחרחורות ואיבוד שיווי המשקל, והילידים המקסיקנים עשו בה שימוש בטקסים וכרכיב המקנה טעם וריח למגוון ליקרים מקומיים. במאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים יצאו לצמח מוניטין כמעורר תשוקה מינית, והפרמקופיאה הצמחית הבריטית הרשמית מציינת אותו כספציפי לטיפול בליקויים בתפקוד המיני ואין-אונות. ברפואת הצמחים המודרנית משמשת הדמיאנה בעיקר כמעוררת תשוקה מינית, כמשפרת מצב רוח ולטיפול בחרדה ודיכאון. עוצמת פעילותה בינונית והיא נטולת רעילות ומותאמת לנטילה ממושכת.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלים.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מגביר תיאבון, ממריץ/מחמם, מעורר, מעורר יצר מיני, מפיג גזים, מרומם, מריר/ארומתי,משפר תפקוד מיני, נוגד דיכאון, נוגד חרדה.
שימושים מקובלים עיקריים
אין אונות (אימפוטנציה), דיכאון, יצר מיני ירוד.
שימושים מקובלים משניים
חוסר תיאבון (אנורקסיה), חרדה, קשיי עיכול עם גזים, תפקוד מיני לקוי.
בטיחות וזהירות
לא ידועות תופעות לוואי או התוויות נגד כתוצאה משימוש במינונים רפואיים של הצמח; לפי דיווח בודד אדם ששתה כרבע ליטר של תמצית אלכוהולית של הצמח סבל כתוצאה מכך מפירכוסים; על פי מקור אחד לצמח פעילות היפוגליקמית. יש לנקוט זהירות בשילוב עם תרופות המיועדות להורדת רמות הסוכר בדם, מחשש להעצמה של פעילות התרופות ולגרימת היפוגליקמיה.
הריון: הצמח מתאים לשימוש במהלך תקופה זו. שימוש מוגבל בנשים בתקופה זו לא הראה רעילות לעוברים. מידע ממחקרים שנערכו בבעלי חיים הינו חלקי ולא מספק.
הנקה: אין מספיק מידע.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 60% אלכוהול, 5-3 מ"ל TID.
תמצית יבשה: 5:1, 150-300 מ"ג TID.
חליטה: 2-4 גרם TID.
כחלק מפורמולה: 25%-30%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
