איכויות
מריר, מתקתק, קריר.
השפעה רפואית
מסלק חום ורעילות.
- חום ורעילות: מורסות ופרונקלים, חום, זיהומים במערכת הנשימה, השתן, העיכול והרבייה.
- רוח חום: כאב גרון, גודש באף, שיעול, חום, כאב ראש.
מסלק ליחת חום.
- ליחת חום בריאות :שיעול עם כיח צהוב, ברונכיטיס.
חומרים מוצילגניים (רירה)
תרכובות פוליסכרידיות
חומצות אורגניות:usnic acid , thamnolic acid, usnaric acid, lobaric acid, stictinic acid, protocetraric acid, everminic acid, barbatinic acid, diffractaic acid, barbatolic acid
לפני גילוי הפניצילין נחקרה החומצה האוסנית (Usnic acid) המופקת מן הצמח רבות הודות לפעילותה האנטיביוטית רחבת הטווח. בין 1945 ל-1950 התפרסמו 64 מחקרים על אודות החומצה בהתייחס לפעילותה האנטי-מיקרוביאלית. החל משנות ה-80 חזר העניין המדעי במרכיב זה עקב בעיית עמידות לחיידקים שנוצרה משימוש יתר באנטיביוטיקות סינטטיות.1
על ידי שימוש בבדיקות מתוקננות אושרה בתנאי מעבדה הרגישות של חיידקי גרם חיוביים וכן של חיידקים אנארוביים כלפי חומצה אוסנית.2 חומצה אוסנית נמצאה כיעילה כלפי Mycobacterium aureum3. מחקרים נוספים בתנאי מעבדה אישרו שהחומצה ומלחיה עיכבו גדילת Mycobacterium tuberculosis בריכוזים נמוכים יחסית.4 בניסוי קצר טווח עם מלח חומצה אוסנית שנערך בהשתתפות 65 חולים שלקו ב-Tinea pedis, חל שיפור משמעותי במצבם הקליני לאחר מתן החומר.5
חומצה אוסנית הדגימה פעילות מעכבת משמעותית כנגד טריכומונס וגינלי בריכוזים נמוכים יחסית בהשוואה לתכשיר מטרונידזול.6 חומצה אוסנית הוכיחה גם יכולת של קטילתלישמניה במחקרים שנערכו בגוף החי ובמבחנה.7
נמצאה יעילות משמעותית לחומצה אוסנית בטיפול בווירוס EBV הגורם למונונוקליאוזיס (מחלת הנשיקה).8 כמו כן עיכבה חומצה אוסנית עיכבה את האפקט הציטופאטי של HSV1 (וירוס ההרפס) ושל וירוס הפוליו סוג 1 בתאי כליה מודבקים של קוף אפריקני ירוק.9חומצה אוסנית בשילוב אבץ גופרתי סייעה באופן משמעותי בהחלמתן של 100 נשים שלקו בפפילומה וירוס גניטלי ועברו טיפול משולב הקרנתי וניתוחי.10
קומר ומילר הוכיחו פעילות ציטוטוקסית של חומצה אוסנית כנגד תרביות של תאים קרטינוציטיים.11 חומצה אוסנית הפחיתה ספירות תאים לויקמיים (K562) ותאי קרצינומה אנדומטריאליים בתרביות תאים.12,13
בניסויים שנערכו בחולדות במינון פומי של 100מ"ג\ק"ג נצפתה פעילות נוגדת דלקת של חומצה אוסנית השווה ברמתה לתרופה נוגדת הדלקת ibuprofen במינון דומה.14
1. Cocchietto M, Skert N, Nimis PL, and Sava G (2002). A review on usnic acid, an
interesting natural compound. Naturwissenchaften, 89: 137-146.
2. Ingolfsdottir K (2002). Molecules of Interest: Usnic acid. Phytochemistry 61:729- 736.
3. Ingolsdottir K, Chung GAC,Gissurarson SR, Skulason VG, and Vilhelmsdottir M (1998).In vitro antimycobacterial activity of lichen metabolites. Eur. J.Pharm. Sci 6:141-144.
4. Krishna DR, and Venkataramana D (1992). Pharmacokinetics of (+)-usnic acid after intravenous and oral administration. Drug Metabolism Disposition 20:909-911.
5. De Battisti F, Codolo R, and Nicolato A (1991). Attivita di una associazione
antibatterico-antimicotico sulla sintomatologiadella Tinea pedis in un gruppo di sportive. Chron Derm #: 375-380.
6. Wu J, Zhang M, Ding D, Tan T, and Yan B (1995). Effect of CIadoni a alpestris on
Trichmonas in vitro. Chinese J. Parasit. Dis 13:126-129.
7. Fournet A, Ferreira ME, Rojas De A, Torres de OS, Inchausti A, Yaluff G, Quilhot W,Fernandez E, and Hidalgo ME (1997). Activity of compounds isolated from Chilean lichens against experimental cutaneous Isihmaniasis. Comp Biochem Physiol 111: 69-74.
8. Yamamoto Y, Miura Y, Kinoshita Y, Higuchi M, Yamada Y, Murakami A, Ohigashi H, and Koshimizu K (1995). Screening of tissue culture and thalli of lichens and some of their active constituents for inhibition of tumor promoter-induced Epstein-Barr virus activation. Chem. Pharm. Bull. 43(8):1388-90.
9. Perry NB, Benn MH, Brennan NJ, Burgess EJ, Ellis G, Galloway DJ, Lorimer SD,
and Tangeny RS (1999). Antimicrobial, antiviral and cytotoxic activity of New Zealand lichens. Lichenologist 31:627-636.
10. Scrippa P, Scambia G, masciul10 V, Battaglia F, Foti E, Lopez R, Villa P, Malecore M, and Mancuso S (1999). A zinc sulfate and usnic acid preparation used as post- surgical adjuvant therapy in genital lesion by human papillomavirus. Minerva Ginecol. 51:255-260.
11. Kumar S, Muller K (1999). Lichen metabolites 2. Antiproliferative and cytotoxic-activity of gyrophoric, usnic and diffracticacid on human keratinocyte growth. J Nat. Prod. 62:821-823.
12. Cardarelli M, Serino G, Campanella L, Ercole P, De Cicco-nardone F, Alesiani 0, and Rossiello F (1997). Antimitotic effects ofusnic acid on different biological systems. Cell. Mol. Life Sci. 53:667-672.
13. Kristmundsdottir T, Aradottir RAE, Ingolfsdottir K, and Ogmundsdottir RM (2002). Solubilization of the lichen metabolite (+ )-usnic acid for testing in tissue culture. J. Pharm. PharmacoI 54(11): 1447-52.
14. Vijayakumar CS, Viswanathan S, Kannappa-Reddy M, Parvathavarthini S, Kundu SB, and Sukumar E (2000). Anti-inflammatory activity of (+) usnic acid. Fitoterapia 71: 564-566.
