מוצאו של שיח זה בצפון ארצות הברית ובקנדה. הוא מקובל מאד על הרבליסטים מסורתיים ומודרניים ומיוחסת לו השפעה מאזנת על תפקוד מערכת העצבים האוטונומית. המורן נחשב לצמח עדין והוא מותווה בעיקר לטיפול בכאבים עוויתיים שמקורם במערכת הרבייה הנשית.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
קליפת הגזע.
השפעה ידועה בספרות המקצועית
מוריד לחץ דם, מעכב עצבי, מרגיע, משכך כאבים, נוגד עווית, נוגד עווית (רחם), נוגד עווית (שרירים).
שימושים מקובלים עיקריים
הרטבת לילה, כאבי מחזור, לחץ דם גבוה, עוויתות שרירים.
שימושים מקובלים משניים
אנדומטריוזיס, הפרשות וגינליות, השתנה תכופה/דחופה, כאבי ביוץ, לידה (תמיכה), צירי לידה מוקדמים, שמירת הריון (חשש מהפלה).
בטיחות וזהירות
לא ידועות רגישות או תופעות לוואי מלבד דיווח בודד ולפיו מינון גבוה (לא מוגדרת כמות) גורם לדיכוי מסוים של מערכת העצבים. קיים דיווח לפיו מינונים גבוהים או שימוש ממושך בתמצית הצמח יכול לגרום לסחרחורות, להקאות, ליובש בפה ולדיכוי של מערכת העצבים; פירות הצמח, להבדיל מהקליפה המשמשת ברפואת הצמחים, עלולים לגרום להרעלות קלות (בעיקר בקרב ילדים), הכוללות שלשולים, הקאות, בחילות ותחושת צריבה בפה.
הריון: הצמח אפשרי לשימוש בתקופה זו. הצמח משמש באופן מסורתי למטרות של מניעת הפלה והכנה ללידה.
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש בתקופה זו.
אופני שימוש ומינונים
טינקטורה: 1:3, 45% אלכוהול, 8-3 מ"ל TID.
מרתח: 4-2 גרם TID
כחלק מפורמולה: 25%-30%.
מונוגרף זה נכתב ונערך על ידי גל מ. ראן RH(AHG), MIHA
וכל זכויות היוצרים בו שייכות למחבר
